במבוא לספר "נשים פלסטיניות ביראשל" שערכו סראב אבו-רביעה-קווידר ונעמי וינר-לוי, טוענות השתיים כי נשים פלסטיניות בישראל סובלות מדיכוי כפול ושוליות מרובה, הן במימד הפוליטי, חברתי, כלכלי הן במימד המגדרי. ואכן, לפי הנתונים של מכון ירושלים למחקרי מדיניות לשנת 2022 רק 26% מהנשים הערביות בירושלים משולבות בשוק העבודה; זאת לעומת 86% מהנשים היהודיות ולעומת 69% מהגברים הערבים. בנוסף על כך, 52.2% מהנשים הערביות בירושלים לא דוברות עברית כלל; זאת לעומת 8.1% מהגברים הערבים. מתוך עבודת השטח ומחקר השדה של עמותת ליסאן עולה כי מחסום השפה הוא אחד החסמים המרכזיים של נשים מירושלים המזרחית להשתלבות בתעסוקה, אך לא רק; מחסום השפה מקשה עליהן לקבל גישה לשירותים רפואיים, למצות את הזכויות שלהן, להתנהל בעצמאות במרחב הציבורי דובר העברית ולממש את שאיפותיהן האישיות והמקצועיות באופן כללי. הוא גם שומר אותן תלויות בבני משפחה אחרים, לרוב גברים, מבלי יכולת לבצע משימות חיוניות ובסיסיות כמו לקבוע תור לרופא או להבין את המכתב שהגיע מהעירייה.
במסגרת פרויקט "מדברות עברית", נשים מירושלים המזרחית רוכשות מיומנויות עברית שמקנות להן כלים להתנהלות עצמאית במרחב העירוני, ומעבר לכך, גם ביטחון עצמי, תחושת מסוגלות וערך עצמי רבים יותר. על פי שאלון סיום השנה של פרויקט "מדברות עברית" 2022-2023 - 95% מהתלמידות טענו כי העברית שרכשו בפרויקט העלתה את הביטחון והעצמאות שלהן במרחב העירוני/ציבורי, 90% מהתלמידות טענו כי העברית שרכשו בפרויקט עזרה להן לקבל שירותים רפואיים בבתי חולים ובקופות החולים, 75% מהתלמידות טענו כי העברית שרכשו בפרויקט עזרה להן למצות את זכויותיהן ו-65% מהתלמידות טענו כי העברית שרכשו בפרויקט עזרה להן להתקבל למוסד להשכלה גבוהה דובר עברית / למצוא עבודה חדשה / לשפר את תפקודן במקום עבודתן / לפתוח עסק משלהן. כיוון שנשים אלו הן הדמות המשמעותית בהרבה מהמשפחות ובאופן מסורתי, הן שאחראיות על גידול וחינוך הילדים, יש לכך השפעה מכרעת גם על דור העתיד.