הצבת ספסלים אדומים במרחבים ציבוריים ועליהם כיתוב ׳הכח בידיים שלך׳ וסרטון על גבי QR המסביר את משמעות הספסל.
הרעיון הגיע אחרי שתיקה של 35 שנה, על התעללות מינית שעברתי כילדה, ובחשיפה הבנתי מדוע שתקתי-תחושות של אשמה ובושה
כתבתי את הספר שלי ׳ביום שלבשתי אדום׳
וכשנחשפתי לככ הרבה סיפורים, דרך ההרצאות והקוראים שכולם הגדירו אותי כ ׳אמיצה׳
הבנתי, שגם כשיש שיח על הנושא, עדיין מי שבוחר להחשף נתפס כאמץ
כי הוא חש אשמה ובושה
וכדי לשנות את המציאות הזאת, צריך לעשות שינוי תודעתי חברתי- צריך לטפל מהחוץ פנימה
זה אומר, שכדי שהקורבן ירגיש נח לדבר מבלי שיתבייש, החברה מריכה להיות מכילה יוצר ושיפוטית פחות
וכדי לרפא את הקורבן, יש צורך בריפוי ושינוי התפיסה החברתית
ולשם כך, צביעה והנכחה של ספסלים אדומים במרחבים ציבוריים ובמוסדות
זו הצהרה של החברה לשינוי, לרגישות, הקשבה ותמיכה.
כדי שיבוא יום ולא נתבייש עוד ולא יידרש אומת כדי לדבר על עוולות והחפצות שנעשו בנו הקורבנות!
שהבושה תעבור צד.
הקורבן לא יוכל להרפא ללא תמיכה והכלה של הסביבה
והספבלים הם הכח הויזואלי לשינוי.
כמו גם התוכנית שלי החינוכית ב׳גפן׳ של משרד החינוך לסדנא לצוות החינוכי, להורים ולתלמידים תיכוניים.
לאחר 7.10 לאחר שנחשפנו לפגיעות מיניות והתעללויות נוראית הצורך בהנגשה והכלה גדול מאי פעם
בהמשך לעשייה שלי הוצאתי את שרשרת המאבק ׳לא לאלימות כן לאהבה׳ שנמכרת ו 20% מההכנסות נתרמות למאבק, כמו גם הספר שלי ׳ביום שלבשתי אדום׳