ב7.10 הבנתי שאני חייבת לשים את כל הקריירה שלי בצד (שחקנית ובימאית) ולהקדיש את זמני למען הדבר החשוב ביותר מבחינתי - החזרת החטופים.
במשך 9 חודשים ניהלתי את מחלקת הדוברות במטה החטופים וב3 החודשים האחרונים מתוכם הייתי גם הדוברת הראשית של המטה. מעבר להיותי מנהלת המחלקה והדוברת, לקחתי חלק בצוות ניהול ואסטרטגיה של המטה, בו קידמנו פעילויות ורעיונות, עצרות ומסרים, שנראו לנו נכונים בתוך המאבק להחזרת כלל החטופים.
במסגרת התפקיד הייתי אחראית על יצירת הנרטיב בשיח הציבורי בנושא החטופים, שמירת המאבק כשיח קבוע בתקשורת הישראלית, ייזום כתבות לכלל התקשורת המספרות את סיפורי המשפחות, מסיבות עיתונאים, ליווי משלחות רבות, ביניהן נסיעה לבית הדין בהאג להגשת תביעה אזרחית מטעם המטה , פגישות עם שגרירת איראן באו"ם ועם מזכ"ל האו"ם.
הייתי חלק מצוות האסטרטגיה ובכך הייתי שותפה בחשיבה ובקבלת ההחלטות יחד עם נציגי המשפחות, בקביעת הפעולות לקידום המאבק, כגון: צעדות ענק, עצרות מוצ"ש, הצהרות לתקשורת, שיירות רכבים חוצות מדינה ועוד.
יצאתי למסע שהוא הרבה מעבר לתפקיד. החיבור למשפחות החטופים הוא חלק משמעותי ועמוק מאוד. היכרות עם כל אחד ואחת, ליווי רגשי ואישי ועזרה בכל מה שניתן.
את כל אלו עשיתי מתוך תחושת מחויבות לחברה הישראלית בכללותה ומתוך מחויבות למשפחות החטופים ולחטופים עצמם בפרט.
חשוב לציין, שהגעתי למטה החטופים ללא כל רקע מקצועי בעולם התקשורת אלא מעולם התיאטרון. למדתי משחק ועסקתי במשחק ובבימוי כפרילנסרית, ה7.10 גרם לי להבין שאני לא מסוגלת להמשיך לעשות משהו שלא קשור לדבר שאני הכי מאמינה בו והכי חשוב לי: החזרת החטופים.
עזבתי לחלוטין את כל הקריירה שהייתה לי ויצאתי לדרך חדשה מתוך אמונה שלמה בדבר.
את עבודתי במטה סיימתי בסוף חודש יוני וכיום אני עובדת בחברת תקשורת מובילה. באחריותי הייעוץ התקשורתי לקהילת ניר עוז, בכל הקשור לתקומת הקיבוץ, מאבקים כלכליים וכמובן המשך קידום המאבק לשחרור החטופים.
ובנוסף, ליווי ויעוץ תקשורתי למספר משפחות חטופים, גם כאן דרך אותה חברה ומתוך חיבור אישי מהמטה.