ב-7 באוקטובר 2023, במהלך חג שמחת תורה, פרצו כ-300 מחבלים לקיבוץ כפר עזה. התקפה זו הובילה לרצח של 62 מחברי הקהילה כולל משפחות שלמות, נשים, ילדים וקשישים ולחטיפת 19 אנשים לשבי בעזה. במהלך למעלה מ- 3 ימים המשיכו המחבלים לפגע, לבזוז, לשרוף ולהרוס בתים ושכונות עד היסוד. בתום לחימה עיקשת הצליח צה"ל להשתלט על הקיבוץ, האזור הוכרז כשטח צבאי סגור והתושבים פונו לאזורי פינוי במרכז: מלון שפיים, מלונות בתל אביב ומגוון פתרונות עצמאיים ברחבי הארץ. חודשים לאחר מכן חווה הקיבוץ טרגדיה קשה נוספת כאשר שניים מחטופיו - אלון שמריז ז'ל ויותם חיים ז'ל הגיבורים נהרגו מאש כוחותינו, בניסיונם ההרואי להימלט משבי החמאס. 5 מחברי הקהילה: אמילי דמארי, דורון שטיינברכר, גלי וזיוי ברמן וקית' סיגל עדיין בשבי החמאס.
מתקפת הטרור הנוראה הותירה קיבוץ שלם שבור, פצוע ומדמם עם תחושות של הלם, חוסר ודאות, עומס לוגיסטי, רגשי ומקצועי בלתי נגמר וחווית אובדן ללא תחתית. התשתית הניהולית ספגה גם היא מכה קשה, נוכח הירצחם של בעלי תפקידים מרכזיים וחוסר היכולת של מנהלים אחרים להמשיך בתפקידם. מצב כאוטי זה הצריך איוש מהיר של התפקידים החסרים, גיוס חברי הנהלות חדשים, הגדרות מחודשות של תפקידים וועדות ומבנה ארגוני התואם את המורכבויות חסרות התקדים. אחד התפקידים המרכזיים שנדרש לאיוש מהיר היה תפקיד ניהול הרווחה היישובית. היה ברור כי נדרשת היערכות מחודשת השונה מתצורתה הקודמת, שתוכל להקיף את כלל הנפגעים ולתת מענה מיטיב לאוכלוסייה נפגעת של כ-950 נפש. הקמת מערך סיוע נפשי רחב היקף מ-0, 'תפור' לצורכי קהילת כפר עזה המותאם לגודל האירוע הטראומטי ואשר יוכל לאפשר מנעד רחב של מענים טיפוליים (פרטניים, משפחתיים וקהילתיים) הוא שעמד בבסיס הפנייה אלי.

רקע:
כפר עזה הוא קיבוץ בשטחה של המועצה האזורית שער נגב המונה כ-1000 נפש. הקיבוץ נוסד לראשונה בשנת 1951, כחלק מההתיישבות לאורך גבול עזה, לאחר מלחמת העצמאות. בשנת 2000 החל הקיבוץ בתהליך שינוי אורחות החיים שהסתיים בשנת 2004 וכלל הפרטה ברוב תחומי החיים. בצמוד לקיבוץ נבנתה שכונה קהילתית, כחלק מאסטרטגיית השינוי ותהליכי הצמיחה הדמוגרפית ותושביה השתלבו במהרה בחיי הקיבוץ. מקורות הפרנסה של הקבוץ כוללים חקלאות משותפת עם קיבוצי הסביבה (שלחין, רפת), תעשייה מפותחת (מפעל כפרית לייצור חומרי גלם בתעשיית הפלסטיק) ויזמויות עסקיות בתחומים מגוונים. מצבו הכלכלי של הקיבוץ איתן וחבריו נהנים מרמת חיים גבוהה ואיכותית. ילדי הקיבוץ לומדים בבית החינוך האזורי "שער הנגב" כאשר בקיבוץ פועלת מערכת חינוך עצמאית הכוללת בתי תינוקות, בתי ילדים וגנים, חינוך לא פורמלי לילדים בגילאי ביה'ס ותנועת נוער- 'הצופים. אורח החיים הקהילתי עתיר פעילויות חברתיות: אירועי תרבות, חגים ומסיבות, ארוחות ערב משותפות, טיולי משק ברחבי הארץ ועוד מגוון מסורות ייחודיות.

'תמונת מצב' לאחר ה-7.10:
קהילת כפר עזה מתמודדת מזה כ-11 חודשים עם היבטים של טראומה ומשבר מתמשכים המייצרים קשיים ואתגרים רבים ומורכבים. הפיצול הפיזי והגיאוגרפי בין חברים ובתוך משפחות יצר אצל רבים תחושת תלישות ובדידות גדולה לאור המרחק שנוצר, אובדן שייכות ופחד גדול בכל הקשור לעתיד הקהילתי המשותף. משפחות צעירות מתמודדות עם היעדר עזרה שוטפת מבני המשפחה שאינם לצידם כאשר לכך מצטרף קושי כלכלי לרבים הנמצאים בפתרונות עצמאיים. האירוע הטראגי והנורא שבו נרצחו 64 מחברי הקהילה, עשרות נפצעו ו-19 נחטפו שינה מהיסוד את מרקם החיים הקהילתי. הקהילה כולה מתמודדת עם כאב עצום, יגון וצער אינסופי על האובדן הרב. משפחות החטופים, בהן עדיין נותרו 5 בני ערובה בשבי, סובלות ממצב מתמשך של צער וחרדה ונאבקות לשחרור יקיריהן, יחד עם קהילה שלמה שלא יכולה להמשיך הלאה עד לשובם הביתה. פצועים רבים נדרשים לשיקום ארוך, מה שמטיל עומס רב על בני משפחותיהם. רבים מהחברים סובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית ואחרים מתמודדים עם בעיות נפשיות חמורות כתוצאה מהאלימות והאובדן שחוו. בנוסף, רבים מחברי הקהילה איבדו את מקומות עבודתם או מתקשים לחזור לשגרה תעסוקתית בשל המרחק, המצוקה הנפשית או הצורך לטפל במשפחותיהם. לכך מתווספים אתגרים תפעוליים ובירוקרטיים: צורכי דיור לאור דיור לא מותאם, סיוע בבירוקרטיה, סיוע במיצוי זכויות, צורך בעזרה כלכלית, טיפולים פיזיים ונפשיים ובהיבטים רבים נוספים של חיי היום יום אשר השתנו ללא הכר.
כוחות ומשאבים:
קהילת כפר עזה מתאפיינת בחוסן אנושי יוצא דופן הנובע מהאנשים המרכיבים אותה- רובם עצמאיים, דעתנים, בעלי השכלה גבוהה וביטחון עצמי. חברי הקהילה נודעים באכפתיות שלהם ובנכונותם לפעול למען הכלל ובתמיכה באלו הזקוקים לעזרה. הקהילה מציגה שנים חוסן כלכלי מרשים. חברי כפר עזה נודעים בגמישות מחשבתית, ראייה אסטרטגית, עצמאות ולקיחת אחריות בניהול מצבי חירום. מנהיגותה חזקה ויציבה עם הנהלה המורכבת מאנשים מתוך היישוב לצד גורמים חיצוניים. למרות האסון הגדול, הרוח החזקה והמנהיגות של הקהילה מניעות מאמצים לשיקום. המסע לקראת התאוששות נמשך ומאופיין בחוסן ומחויבות להתגבר על הקשיים.

הקמת מערך סיוע לקידום תהליכי שיקום והחלמה:
כ-3 שבועות לאחר האסון גויסתי להקים ולנהל מערך רווחה יישובי, עם הבנה שאדרש להמציא מערך מ-0, ללא ספרות או מחקרים או מתודות להישען עליהן. הגעתי לשטח כאוטי, חסר בהנהגה מקומית ורווי הלם, טראומה וכאב. נדרשתי למפות צרכים במהירות, לחשוב מ'חוץ לקופסא' ובשונה מכל מה שעשיתי עד היום. בשיתוף צוות חשיבה מקומי, זיהינו צרכים וקהלים מרכזיים והתחלנו בהבניית ציר חדשני של מבנה ארגוני, תוך כתיבת הגדרות תפקידים מותאמות למצב. המערך כלל שדרת ניהול חדשה של 7 תחומי ניהול: גיל שלישי ורביעי, ריכוז צרכי פרט, משפחה וקהילה, ריכוז פרויקטים קהילתיים, תעסוקה, מיצוי זכויות, מענים טיפוליים באמצעות מרכז 'חוסן' וניהול קרן לסולידריות קהילתית לתמיכה כלכלית ע'פ צורך. לאחר אישור המבנה הארגוני בהנהלה התחלתי בגיוס כוח האדם, בבניית צוות, בפיתוח תפיסת השיקום ובארגון תהליכי העבודה- בתוך הקהילה ועם כלל הממשקים מחוצה לה (אגף הרווחה, חוסן, ביטוח לאומי, משרד הבטחון וארגוני סיוע נוספים). תהליך ההבניה קרה תוך כדי תנועה, בתקופת חירום , עם צורך להגיב למצבים דחופים יומיומיים, בתנאי אי וודאות ומתח רב ובריבוי לחצים ארגוניים וקהילתיים גבוהים. במהלך החודשים ותוך כדי למידה מתמדת, פיתחנו תשתיות ארגוניות תומכות למשפחות השכולות ולמשפחות החטופים, הוקמו צוותי היגוי להתמודדות עם יתמות וצוות היגוי לקידום מענים בהיבטי שכול פרטני וקהילתי והחלו פרויקטים קהילתיים של התנדבות עם מתנדבים מתוך כפר עזה ומחוצה לה. כיום, מערך הרווחה המורחב כולל 7 בעלי תפקידים מטעם הקיבוץ ו-3 עובדים סוציאליים מטעם האגף לשירותים חברתיים ולמעלה מ-100 מטפלים מטעם מרכז 'חוסן' בטל'א ומשרד הבטחון הנותנים מענים טיפוליים, פרטניים וקבוצתיים. המערך המורחב מסייע לכלל חברי הקהילה באופן נגיש ועוטף ופועל לזיהוי צרכים ופיתוח מענים מתמיד לקידום החלמה, התאוששות ושיקום.
כל זאת, תודות לשותפים נפלאים ומרכזיים לדרך: ציון רגב- מנהל הקהילה, יעל ואיתן - מנהלי אשכולות, ד'ר חבצלת אריאל, מרכז חוסן והאגף לשירותים חברתיים.

הקמת פורום תמיכה למנהלות משאבי אנוש של קיבוצי העוטף, במקביל לתפקידי כמנהלת הרווחה, הבריאות והסולידריות הקהילתית בכפר עזה:
ב-3 השנים האחרונות אני מנחה את פורום מנהלות מש'א של קיבוצי הדרום. לאחר השבת השחורה, היה לי ברור שיש צורך בהקמת פורום ייעודי למנהלות משאבי אנוש הפועלות בקיבוצי העוטף - לאור מורכבות הצרכים והקשיים. הצלחתי לרתום את ארגון 'מעברים נגב צפוני' לרעיון, גייסתי מנחה נוספת המתמחה בטראומה ויחד גיבשנו קבוצה של 14 נשות מקצוע מיישובי העוטף. הפורום פעל לאורך כל השנה האחרונה ומתעתד להמשיך את פעילותו בשנה הקרובה. הפורום עוסק בעיקרו בניהול מודע טראומה ופועל להרחבת הידע בהיבטי טראומה ושכול, ניהול תהליכי שינוי, הקניית מיומנויות לניהול בסביבה משברית וחיזוק תהליכי צמיחה והתפתחות בסביבה רווית טראומה ושכול.