בדרך כלל אינני נוהגת לדבר על התרומות והעשייה שלי, כיוון שהן נובעות מתוך תחושת שליחות ורצון טהור לעזור לאחרים, ולא מתוך רצון לקבל הכרה או תמורה. אך כעת, מתוך הצורך להציג את המיזם ואת חשיבותו, אשמח לשתף מספר דוגמאות שממחישות את ההשפעה של הפעילות שלנו.

המיזם שלנו הצליח עד כה לסייע לכמעט 2,000 משפחות, כאשר כל משפחה מקבלת סיוע בשווי אלפי שקלים. השילוב של גיוס משאבים רחב, תרומות ותמיכה מהקהילה מאפשר לנו לספק ריהוט, שיפוצים ושירותים נוספים שעוזרים למשפחות לבנות מחדש את חייהן.

אחד המקרים המרגשים ביותר עבורי היה ספסל שבניתי עבור חני ריקארדו, אם שכולה שביתה, אוריה ליטמן ריקארדו ז”ל, נרצחה באירועי נובה. הספסל יוצב לצד קברה של אוריה, ואני גאה על כך שיכולתי לתרום משהו קטן לנחמתה של חני. הפרויקט הזה נעשה כולו ממשאבים פרטיים שלי, כולל נסיעות מרוחקות, מתוך רצון עמוק להעניק לה מקום מנוחה מכובד לצד בתה.

מעבר לכך, אני ממשיכה לעזור למשפחות במצוקה באמצעות שיפוצים ועבודות נוספות. בשבוע הקרוב אני מתכננת לסייע לאב ובנו בעלי מוגבלות תנועה, שבביתם נשארו חורים ענקיים בקירות בעקבות עבודות חשמל לא גמורות. יחד עם חבר נוסף, נבוא לשפץ את הבית כדי להחזיר להם תחושת ביתיות וביטחון – שוב, ללא כל בקשת תמורה.

הפעילות הזו נובעת מתמיכה הדדית, כשגם הקהילה מתגייסת בכוחות גדולים. לאחרונה הובלתי גיוס תרומות בהוד השרון, שבו אנשים תרמו ריהוט בכמויות גדולות, והעמידו משאיות על חשבונם להובלת הרהיטים לחצר ביתי. מה שהתחיל כיוזמה קטנה הפך למבצע התנדבותי רחב היקף שהשתלב עם קהילות נוספות. זה מוכיח כמה כוח יש בעשייה למען אחרים, לא רק למי שמקבל, אלא גם למי שנותן.

אני משתפת את הדוגמאות הללו מתוך צניעות, אך חשוב לי להראות עד כמה הפעילות משפיעה על חיי האנשים שזקוקים לעזרה, ועד כמה אני נחושה להמשיך ולתמוך בהם ככל האפשר.