פרויקט דוקומנטרי של יצירת סרטוני וידאו קצרים והפצתם אשר מתעדים ומספרים סיפורים אישיים של נפגעי מלחמת חרבות ברזל, נפגעים עקיפים וכל הסובבים אותם.
יצירת תוכן וסרטים שעיקרם לספר סיפורים אישיים של אנשים שונים מכל קצוות החברה הישראלית שגורלם נקשר בשבעה באוקטובר ובמלחמה שפרצה מאז.
הדגש של הפעילות שלי היא סרטונים קצרים, קליטים, שמותאמים לפייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק ונגישים לקהל הרחב.
מדובר על הפקה ויצירה של סרטים שאחת מהמטרות היא ליצור סרטים בצורה מהירה ואקטואלית במטרה לספר סיפור אנושי ולגעת ברגש.
אני בוחרת להסיט את עדשת המצלמה שלי לצדדים, למקומות שבדרך כלל מקבלים פחות את הבמה המרכזית,
מתוך הבנה שבדיוק במקומות האלו נמצאת האותנטיות, הכנות, הלב הפתוח והסיפור המרגש.
מאז השבעה באוקטובר, אני מצלמת ויוצרת סרטונים קצרים שמספרים סיפורים שונים שקשורים לתקופת המלחמה.
לדוגמא: ניצולים, אנשים מישובי העוטף, משפחות החטופים, פצועים ותהליך השיקום, משפחות שכולות, גיבורי המלחמה ועוד.
הסרטונים שאני מייצרת ומשתפת מגיעים לחשיפה, שיתוף ומעורבות אדירה.
כל סרטון שאני משתפת ברשתות החברתיות, מגיע לעשרות ומאות אלפי צפיות, בארץ ובעולם. רוב הסרטונים מתורגמים גם לאנגלית.
אחת ממטרותיי היא חשיפה מירבית של הסיפורים השונים שאני מספרת תוך שימוש ברשתות החברתיות
ואני עושה זאת בדרך מרגשת וייחודית ששמה דגש על הסיפור האותנטי ומותאמת לשפה ונראות של הרשתות החברתיות.
קישור לעמוד האינסטגרם שלי שם עולים כל הסרטונים:
https://www.instagram.com/roco_runs/
תיעוד ושיתוף / חשיפה / הגעה לקהל הרחב שנמצא במגוון הרשתות החברתיות
ההלם והזעזוע של המלחמה הביאו אותי לחשוב איפה אני יכולה לתרום
והבנתי שבזכות המצלמה, מעבר לתיעוד ולשימור המידע בסרטונים שאני מפיקה,
המצלמה משמשת גם ככלי למצולמים, לדבר ולשתף.
המצולמים בסרטונים מבקשים מקום לשתף בכאב, באובדן, בגעגוע ובכל הרגשות שהם מרגישים.
המצלמה ואני, מאפשרות להם לעשות זאת בצורה נעימה, מרפאת ותורמת.
אני מגיעה לכל מקום בו יש סיפור ומישהו שרוצה לספר את הסיפור.
הסיפורים לא ייפסקו לעולם. ואני אמשיך להגיע לכל מקום – לתעד, לשמוע, לצלם,ולשתף ולהיות אוזן קשובה לכל אחד ואחת.
אני מניחה שככל שהזמן יעבור, יצוצו ויתגלו סיפורים חדשים, של שיקום, גבורה, תקווה, אמונה ובחירה בחיים.
אני אהיה שם להמשיך ולהפיץ את הסיפורים בכל העולם.
משרד התפוצות תומך חלקית בפעילות שלי.
1. הרחבת פעילות - אוכל להמשיך לצלם ולהפיק סרטונים נוספים בנושאים שונים ומגוונים סביב המלחמה שטרם סיפרתי.
2. הפצת הסרטונים לקהל רחב ביותר.
3. להמשיך להעלות את המודעות לחטופים ולכלל הנפגעים.
פגשתי לצילומים אח של חטוף ואלו היו הצילומים הראשונים שלו סביב נושא החטופים.
הוא שיתף אותי וסיפר למצלמה את סיפור החטיפה של אחיו ממסיבת הנובה
וסיפר גם על הקושי והחוויה הנוראית שהוא ומשפחתו עוברים.
היה לו מאוד קשה ומורכב לדבר ולשתף בפעם הראשונה.
בסוף הצילומים ואחרי ששיתפנו ברשתות החברתיות את הסרטון שצילמנו ביחד,
הוא שיתף אותי בתחושות האישיות שלו - בכך שהצילום והשיתוף בפעם הראשונה מילא אותו תקווה,
וֿגם שראה והרגיש איך אנשים מגיבים לסיפור של אחיו ושלו,
שקיבל חיבוק וירטואלי וזה נתן לו אוויר ומעין תחושת שחרור.
הוא הבין שהשיתוף של הסיפור של אחיו זו אחת מהדרכים
להביא להעלאת המודעות לחטופים ובפרט להכיר את הסיפור האישי של אחיו.
זה שינה את האופן שבו התחיל לפעול בתוך המאבק להחזרת אחיו והחטופים,
וההבנה של הערך והמשמעות של השיתוף בסיפור האישי בתוך המרחב הציבורי ובפרט הדיגיטלי.
תיעוד בתמונות
מחכות לכן ולכם בבית | Bring them home now
אם כבר נרשמת למיס פיקס בעבר
כבר רשומה? התחברי
מייד תועברי לעמוד המתאים
מצאנו את המייל שלך במערכת
אבל חסר לנו טלפון שלך לצורכי אימות. שלחנו לך מייל באמצעותו תוכלי לעדכן את הטלפון שלך ולהכנס למערכת
(שווה לחפש גם בספאם)