בשנת 1997, נפל בקרב בלבנון סגן אבי בוק הי"ד, אהובה של מיכל, אחותי. מיכל בת 22 בלבד, הצטרפה לבני משפחתו של אבי שישבו עליו שבעה, בדיוק באותו השבוע בו עמדו להכריז על אירוסיהם. לאחר השבעה, ומתוך כאב לב מוחץ וייאוש אין סופי, לחשה לנו מיכל "תצילו אותי, אני לא מסוגלת להציל את עצמי".
כבר בשבעה שוחחנו עם קצינת הנפגעים בבקשה כי יסייעו למיכל בתמיכה נפשית, ואולם לתדהמתנו התברר כי כאבן הייחודי של החברות השכולות ומקומן המיוחד במשפחת השכול אינם זוכים לכל הכרה חברתית או מענה ממסדי. זאת למרות שבעת נפילת החייל, חברתו היתה מרכז עולמו וככל הנראה הנפש הקרובה ביותר אליו בעת שעצם את עיניו לנצח.
אימי, פיליס, ואני החלטנו להציל את מיכל בעצמנו והקמנו מכספי תרומות שגייסנו, קבוצת תמיכה למיכל ולחברות שכולות נוספות שאיתרנו באופן עצמאי.
באותו השלב יכולנו לומר – טיפלנו במיכל וזה מספיק. אבל בחרנו אחרת. מתוך אמונה נחרצת בכך שלצה"ל, למשרד הביטחון ולמדינת ישראל כולה יש חוב מוסרי לחייל שנפל, לטפל בחברתו, לקחנו על עצמנו פרויקט חיים – סיוע לחברות השכולות של חללי צה"ל.
לאחר מאמצים רבים הצלחנו, אימי פיליס ואני, לשכנע את ראש אכ"א דאז, בצורך לטפל בחברות השכולות, ונקבע כי אם תוקם על ידנו עמותה היא תקבל ממשרד הביטחון תמיכה כספית שנתית להפעלת קבוצות לתמיכה נפשית לחברות השכולות של חללי צה"ל.
העמותה הוקמה על ידנו מספר ימים לאחר מכן.
מיום הקמתה פועלת העמותה בשיתוף פעולה מלא עם מערך הנפגעים בצה"ל ואגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון. עם השנים הוכרה העמותה על ידי משרד הביטחון כארגון יציג. בעקבות פעילות העמותה, יש לבנות ובני הזוג השכולים של חללי צה"ל מעמד מיוחד בשכול הישראלי, והכרה חברתית, ואף צבאית, למקומן הייחודי במשפחת השכול, וכחלק בלתי נפרד ממשפחת השכול.
מאז הקמת העמותה בשנת 1998 אני משמשת כיו"ר העמותה בהתנדבות מלאה, ולאורך השנים הקדשתי חלק משמעותי מזמני לטיפול בבנות ובני הזוג השכולים ולקידום המודעות לכאבם הייחודי, ולמקומם הבלתי ניתן לערעור כחלק ממשפחת השכול.
עם הזמן הצטרפו לניהול העמותה חברות שכולות. רינה כהן, חברה שכולה ממלחמת יום כיפור, ניהלה את העמותה לצד אמי ולצדי בין השנים 2002-2019. בשנת 2019 החליפה אותה עדי אלון שיינברג, חברה שכולה משנת 2002, המכהנת היום כמנכ"לית העמותה. יחד עם עדי ואיתי פועלות גם החברות השכולות נטע כרמי נבו, עינת שגיא אלפסה וחברות שכולות רבות אחרות, שנעזרו בעמותה ובחרו להחזיר חזרה. כולנו יחד עטפנו, חיבקנו וטיפלנו בכ- 500 בנות ובני הזוג השכולים של חללי צה"ל בהם טיפלה העמותה עד ל – 7.10.
ואז אירע טבח ה – 7.10 ופרצה מלחמת חרבות ברזל.
מאז ה – 7.10.2023 נפלו למרבה הכאב 834 חללי צה"ל וכוחות הביטחון, אשר הותירו אחריהם מספר בלתי נתפס של 300 בנות ובני זוג שכולים חדשים. לצערנו, בכל יום שעובר המספרים רק גדלים.
העמותה החלה בפעילות למתן מענה מידי לעשרות בנות ובני הזוג השכולים החדשים מאירועי ה – 7.10, כבר באותו ערב, ובהמשך עטפה וטיפלה במאות בנות ובני הזוג השכולים החדשים ממלחמת חרבות ברזל.
כבר ב – 8.10 הקמנו חמ"ל חירום, מוקד חירום טלפוני וצוות איתור ייעודי, המורכב רובו ככולו מבנות זוג שכולות ותיקות, שהתגייסו לסייע. המוקדים וצוות האיתור פעילים גם היום.
בשנה שחלפה הקמנו מעל 300 צוותי ליווי חדשים לבנות ובני הזוג השכולים החדשים. כל צוות ליווי מורכב מבת זוג שכולה ותיקה ומטפלת מקצועית מתנדבת. צוות הליווי יוצר קשר עם החבר.ה ומשפחתה כבר בשבעה. הצוות מגיע לשבעה מעניק תמיכה ומסייע בעצה ותמיכה בימים הראשונים האיומים שלאחר הנפילה.
פתחנו 20 קבוצות תמיכה בכל רחבי הארץ לבנות ובני זוג שכולים חדשים וותיקים ובתקופה הקרובה צפויות להיפתח קבוצות תמיכה נוספות, לרבות קבוצות המשך. כל קבוצה נפגשת אחת לשבוע. בנוסף פתחנו קבוצת הדרכה מקצועית להורי בנות ובני הזוג שכולים חדשים, בהנחיית הפסיכולוג הראשי של העמותה ד"ר אפרי בר נדב יחד עם מיכל ביבי פסיכולוגית מומחית. מטרת הקבוצה לתת תמיכה להורים בהתמודדות עם עוצמת היגון של בנותיהם ובניהם. בקבוצה השתתפו ומשתתפים עשרות זוגות של הורים.
אנו מעניקים טיפול נפשי פרטני במימון העמותה למעל 190 בנות ובני זוג שכולים חדשים ממלחמת חרבות ברזל, ולכ – 40 בנות זוג שכולות ותיקות יותר.
גייסנו למעלה מ-120 מתנדבים חדשים ולמעלה מ-190 מטפלים מקצועיים חדשים, שהצטרפו למערך המתנדבים והמטפלים הקיים של העמותה. מטפלי העמותה הם מהשורה הראשונה של המטפלים בישראל ולכולם יכולות מקצועיות גבוהות ומומחיות בליווי מטופלים המתמודדים עם אבל ושכול. כולם עברו הכשרות והדרכות מקצועיות.
ערכנו מגוון מפגשי תמיכה והעצמה לבנות ובני הזוג השכולים החדשים והוותיקים כאחד. במפגשים אלו זכו בנות ובני הזוג השכולים לחיבוק חם ועוטף. במפגשים אלו השתתפו מאות בנות ובני זוג שכולים חדשים וותיקים.
פעלנו רבות בשנה האחרונה להעלאת המודעות לכאבם הייחודי של בנות ובני הזוג השכולים ובכלל זה העלינו קמפיין לקראת יום הזיכרון, בשיתוף עם קבוצת סטודנטיות לתקשורת במכללת רייכמן בליווי המרצים שלהם עידו גרינברג (MISMAS) ויעל פדהצור. הקמפיין זכה לחשיפה אדירה ברשתות ובפרסומי חוצות. לקראת ט"ו באב הפקנו יחד עם הזמרת מירי מסיקה את השיר "הותיר אחריו חברה" שכתב משה קלוגהפט והלחין אוהד חיטמן. השיר מוקדש לעמותה ולחברות השכולות. בימים אלו אנו יוצאים בקמפיין נוסף לקראת יום השנה לטבח ה – 7.10, ובמקביל אנו עובדות על פרויקט חדש ומרגש – התערוכה "פעימת לב" המספרת את סיפורה של העמותה דרך סיפורן של החברות השכולות. מדובר בתערוכת פופ אפ שתנדוד ותציג במרחבים שונים בארץ ובעולם. את התערוכה אוצרות טלי דביר לבנת וגילי סיוון כהן, ומוצגות בה תמונות החברות שצולמו על ידי רון קדמי. הפרויקט הושק בבית הנשיא במעמד רעיית הנשיא, הגברת מיכל הרצוג.
ועוד ועוד ועוד.
כיום מרבית זמני מוקדש בהתנדבות לקידום העמותה ומטרותיה, ויחד עם צוות העמותה אנו עושים לילות כימים למען בנות ובני הזוג השכולים.

בשנה הקשה שעברנו כולנו, הצלחנו לתת מענה מידי ומיטבי לכלל בנות ובני הזוג השכולים של חללי צה"ל, והתאמנו במהירות את תשתיות העמותה לצרכים שגדלו באלפי אחוזים.
לצערנו הדרך עוד ארוכה. ההתמודדות עם האובדן נמשכת ומשתנה לאורך שנים, ולצערנו המלחמה טרם הסתיימה. אנו ממשיכים קדימה, ונוכל לכל אתגר שיגיע.