מאז השבת הראשונה שמיד אחרי השבעה באוקטובר, שמחת תורה, כשהוצב השולחן המצפה לשובם של החטופים, הבנתי שהמקום הוא מרחב תפילה. כל מי שהיה בכיכר החטופים, חש מיד באנרגיה שממלאת את הלב בתפילה לשובם.
בכל שבת מאז, אנחנו פוקדים את הכיכר להדלקת נרות שבת ולתפילת קבלת שבת שבסופה אנו עושים קידוש על השולחן שמצפה לבואם, מברכים אותם בברכת הבנות והבנים.
התפילות בכיכר משמעותיות עבור המשפחות ועבור כל המצטרפות והמצטרפים.
המרחב פתוח לכל אחת ואחד המעוניינים להצטרף לתפילה כמו שהן.ם.
אנחנו מתפללים את הנוסח המסורתי, והמצטרפים חלקם מצטרף ואוחז בסידורים שאנו מביאים עמנו. חלקם מעדיף להתפלל בליבם עם מילותיהם הם. חלקם מצטרף למעגל, חלקם עומד מחוץ למעגל ומאזין. עם כיפה ללא כיפה. כל אחד יכול להצטרף כפי שהוא. אנו מאמינים שכל אחד.ת מתפלל.ת בדרכו.ה ושהתפילות הללו תורמות ראשית לאחדות בינינו; ושנית, להבנה שביחד יש לנו כוח, כוח תפילה, כוח רוחני שעובר ומתגלגל ועושה טוב.
בתפילה גם נאמרים דברי תורה ודברי השראה, שאליהם מצטרפים עוד א.נשים בדרך כלל.
את ההבדלות, אנחנו עורכים במעגל גדול של שירה מחזקת. במעגל מושרים שירי תקווה ישראליים ויהודיים, לצד ההבדלה ודברי השראה.
בתפילות כולן אנו קוראים גם מי שברך לחטופות ולחטופים.
לאחרונה ערכנו ערב סליחות מוזיקלי שהיה משמעותי למשפחות ולבאי הערב.