איך הכל התחיל?
בשנת 2019, חבורה של צעירות וצעירים תושבי מרכז העיר ירושלים נחשפו לבזבוז המזון העצום שמתרחש בשוק מחנה יהודה בסוף כל יום. תוצרת איכותית וראויה למאכל נזרקת כי היא נותרת ללא דרישה. החבורה החלה לחקור את מערכת המזון בישראל וגילתה כי יותר משליש מהמזון בישראל נזרק לפח! יחד החבורה החליטה לפעול בנידון והתחילה "להציל מזון", כלומר לקחת מזון טוב שעמד להיזרק לפח מסיבות שונות ולהשתמש בו. כך החלה את דרכה הפעילות של "מצילות המזון", ארגון שמונה כיום מאות מתנדבות ומתנדבים ומסייע למאות משפחות מרחבי העיר ירושלים על ידי הצלת מזון מהשוק הסיטונאי בגבעת שאול.בהמשך, הקמנו מרכז מבקרים שמארח עשרות קבוצות וסדנאות במהלך השנה; העברנו את מערך הצלת המזון שלנו למחסן ענק של 150 מ"ר ואפילו התחלנו להציל מזון מרחבי העיר בעזרת וואן שקיבלנו בתרומה. עד היום הצלנו כמעט 1,000 טון של מזון! כל הרחבה של הפעילות שלנו משמעה פחות מזון שנזר ומזהם את הסביבה, משפחות ותושבים רבים יותר שמקבלים סיוע. בעזרת מצילות המזון התוצרת המוצלת מגיעה ישירות לארגונים ולקהילות הזקוקות לה, הודות לרשת של מעל 450 מתנדבים שמעורבים בכל תהליך האיסוף, המיון וההפצה. התוצרת המחולצת מגיעה ליותר מ-25 קהילות ברחבי ירושלים, שם אנחנו לא רק מחלקות מזון אלא יוצרות רשתות של חוסן תזונתי מקומי.

אבל מצילות המזון הוא לא רק ארגון להצלת מזון. מבחינתנו, עצם העובדה שכל כך הרבה אוכל נזרק לפח ועצם העובדה שלכל כך הרבה נשים ואנשים אין גישה למזון בריא, משמעה שיש משהו מאד בעייתי במערכת המזון שלנו. זיהינו במערכת הזאת כשלי שוק רבים, הן ברמה הכלכלית והן ברמה החברתית והפוליטית. מה שהתחיל כרעיון קטן הפך לתנועה רחבה ומשמעותית, ששואפת לשנות את הדרך שבה אנו מתייחסים למזון ולאנשים בקהילה שלנו.

אנחנו עושות זאת בכמה אופנים. דרך אחת היא באמצעות שוקי האוכל שלנו - נקודות מפגש בהן אנחנו מחלקות את המזון שהצלנו, אותן אנחנו מעצבות בדרך כזו שהן מתפקדות כנקודות לחיבור בין אנשים מכל שכבות החברה על ידי פעילויות שונות בשיתוף עם הקהילה.
במקביל, אנחנו מקדמות שינוי תודעתי והתנהגותי לצמצום בזבוז מזון, תוך חיבור כל השותפים במערכת המזון — מהמפיקים ועד הצרכנים על ידי הקמה של גוף בשם מועצת מזון, גוף שנפוץ כבר ברחבי העולם כפתרון עומק לבעיות של מערכת המזון המערבית.

השינוי החינוכי והחברתי

אנחנו מאמינות ששינוי אמיתי מתחיל בחינוך. לכן, יצרנו קורסים, סדנאות וסיורים שמטרתם להעלות את המודעות לנושאי בזבוז מזון ואוריינות תזונתית. עד כה, 16,600 אנשים וילדים השתתפו בפעילויות שלנו, ולמדו איך לפעול לשינוי בשכונה ובעיר. מרכז ההדגמה שלנו – עם מטבח חינוכי, חלל סדנאות ותערוכת תמונות מעובדי השוק – הפך למוקד פעילות תוסס.

המטבח שלנו – לב הקהילה

בנוסף, הקמנו מטבח קולינרי מארח שמזמין קבוצות לשמוע את הסיפור שלנו וליהנות מארוחות יצירתיות המבוססות על תוצרת שאנחנו מצילות. עד כה אירחנו מעל 6,500 אנשים במטבח שלנו, כשהאוכל לא רק מחבר בין אנשים אלא גם מספר את סיפור המאבק שלנו נגד בזבוז המזון.

המלחמה

מתחילת המלחמה מחירי המזון עלו משמעותית ומשפחות רבות לא קיבלו או מקבלות מספיק סיוע. חזרנו לעשייה ב-8 באוקטובר עם אמונה שהדבר שאנחנו צריכות לעשות זה להמשיך את העשייה הקיימת ורק להרחיב אותה: פתחנו עוד משמרות הצלת מזון בשוק, מצאנו עוד מקורות להצלה מעסקים בעיר, קיבלנו תרומה של ואן מקורר להצלת וחלוקה של המזון, ועברנו למרכז לוגיסטי עם חדר קירור גדול פי 7 מהקודם. בנוסף, בחודש הראשון של המלחמה יצרנו רשת של תמיכה ל-100 משפחות של מפונים שהגיעו לירושלים.
במהלך שמונת החודשים האחרונים, פתחנו את המטבח שלנו במרכז המבקרים כדי לארח באופן קבוע קבוצת נשים מפונות מקרית שמונה. מדי שבוע הן מגיעות אלינו, מבשלות יחד מטעמים ביתיים שאותם הן לוקחות לחלוקה במלונות שבהן הן מתגוררות בירושלים. מעשה הבישול עבורן הוא הרבה מעבר לפרקטיקה – הוא הופך לכלי לשיקום תחושת השייכות, ריבונות, קבלת החלטות והעצמה אישית וקהילתית.
המפגשים הללו הם הזדמנות לחיבור, תמיכה, ויצירת תחושת קהילה בתוך מציאות לא פשוטה. כך, בשבוע שעבר אירחנו אירוע מיוחד שבו הנשים חלקו את סיפוריהן האישיים דרך האוכל: איך מגלגלים עלי גפן ומכינים קוסקוס מהבית, סיפורים על זהות, משפחה ושייכות. למעלה מ-100 אנשים הצטרפו לאירוע הזה כדי להקשיב להן ולטעום את מעשה ידיהן.
במקביל, אנחנו ממשיכות את הפעילות בקהילה דרך שוקי אוכל קהילתיים במודל 'שלם כפי רצונך', המנוהלים על ידי המתנדבים שלנו, תלמידי בתי ספר ונציגי הקהילות השונות.
בין אם מדובר בשיחה סביב שוקי האוכל על מה להכין מעודפי התוצרת, או חיבור שקט דרך קיצוץ נענע וקריעת דמעות מבצל שנחתך לצנצנות של ריבת בצל – האוכל יוצר גשרים של חיבור בין אנשים, מרחב של תקווה ותמיכה.