אירה נולדה וגדלה ברוסיה עד גיל 17 לא ידעה שהיא יהודיה עד שסבתא שלה סיפרה לה (בדרך עקיפה ע"י כך ששלחה אותך לשיעורי עברית)למורת רוחם של הוריה.בשנת 2008 בהיותה בת 19 החליטה לעלות לארץ עשתה את כל התהליך בסתר בלי לספר לאף אחד למעלה משנה ורק חודש לפניי סיפרה למשפחה שלה שבעקבות כך ניתקו איתה קשר . שנה לאחר מכן (2009) התגייסה לצבא .לא ידעה לדבר היטב עברית לא הייתה מוכרת כחיילת בודדה ולא היה לה איפה לישון מצאה את עצמה לבד. אף אחד בצבא לא ידע לדבר איתה רוסית והתביישה להגיד שאין לה איפה לישון.מאוד רצתה להצליח והתביישה לספר על מצבה.בגלל הניתוק מההורים הם לא ידעו מה קורה איתה ופנו לסוכנות היהודית שחיבר אותה למנכ"ל עמותת "אח גדול" - דניאל אהרון. בנקודת הזמן הזו העמותה הייתה בתחילת דרכה עם קומץ של מתנדבים דוברי רוסית מלגאי קרן הישג. בפעם הראשונה מאז שהתגייסה היה לה עם מי לדבר ויכלה לספר על מצבה בעקבות החיבור לעמותה הדברים התחילו להסתדר בצבא מבחינת התנאים של חיילת בודדה.מקום לישון ועוד. כשהשתחררה העמותה דאגה שתקבל מלגת קרן הישג, ובזכות זה הלכה ללמוד ברייכמן.אירה הייתה בתפקידי מפתח בעמותה והובילה פרויקטים של העמותה. כיום בתפקיד בכיר מנהלת צוות טכני בחברה בכירה. כל האחים באח גדול היוו השראה גדולה עבורה ובזכות זה ידעה מה היא רוצה להיות ולעשות. לדבריה אם הייתה נשארת ברוסיה הייתה עקרת בית ולא מעבר לכך. השייכות לעמותה עזרה לה לעצב את האישיות וזהות שלה. והקשרים והחיבורים עם אנשים בעמותה עזרו לה להגיע לאיפה שהיא היום.. אירה מספרת כי בתכנית אחות גדולה האחרונה ( מרץ 23) התרגשה ושמחה להעביר הרצאה לחיילות הבודדות המפגש הזה חיזק אצל את ההבנה שהיא יכולה לעשות מה שרוצה, בתפקידים ניהולי בכיר עם הכנסה מכובדת ואין סיכוי שהייתה מגיעה לכך אלמלא כל מה שקיבלה מהחיבור לעמותה.