עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" נוצר חלל עצום, כאשר אף גורם רשמי לא הצליח באמת לספק מענה לצרכים הגוברים של כוחות הביטחון – בסדיר, במילואים ובמתנדבים, של האוכלוסייה האזרחית. את הואקום הזה מילאו התארגנויות מקומיות שהתפתחו ביוזמה מלמטה, מהציבור הרחב.

אחת מהיוזמות הבולטות הייתה "המטה האזרחי - ראש העין" (שמאז שינה את שמו למטה הקהילתי). כבר ב-7 באוקטובר בשעות הערב, עם ההבנה שמדובר באירוע חסר תקדים וכאשר תושבי העיר והאזור התגייסו באלפיהם לכוחות הביטחון השונים, התחילו לגבש תוכנית עבודה, להקים צוות מתנדבים הולך וגדל ולרתום קשרים אישיים לצורך גיוס תרומות מארגונים ומאנשים פרטיים.

ב-8 באוקטובר בבוקר כבר עברנו לחלל העבודה של חברת התיווך רימקס, שהפך מאותו יום ולמשך כחצי שנה למטה לוגיסטי, שממנו יצאו מדי יום ושבוע טונות של ציוד, כולל ציוד טקטי ללוחמים, ביגוד והיגיינה אישית לסיפוק יחידות שלמות בגבולות הדרום, הצפון ואיו"ש. עשרות טונות של ביגוד ומשחקים נאספו כתרומות מתושבי העיר והופצו ברחבי הארץ – מהשיירות והמשאיות שנשלחו למלונות מפוני עוטף עזה ואצבע הגליל באילת, בים המלח, בנתניה, בתל אביב ובטבריה, והקמת מרכזי משחקים והפוגה במלונות בעשרות מלונות של מפונים ועד ציוד מלא ליולדות שהתפנו עם עולליהן מביתן או שנאלצו ללדת הרחק מביתן, חסרות כל. בנוסף, סייענו ל-38 משפחות מפונות שהתארחו בעיר במציאת דירות ריקות ובציודן.

החמ"ל שהוקם היה כל כך יעיל, עד שמצאנו עצמנו מדריכים ותומכים ביוזמות דומות בערים נוספות כמו אלעד, כפר קאסם ועוד. בכל שבוע במהלך חודשי המלחמה הראשונים טיפלנו באלפי חבילות ציוד מעמותות שונות, שחררנו מהמכס ושינענו עשרות ארגזים של ציוד שגויס בחו"ל. כמויות אדירות של מוצרי מזון כמעט פגי תוקף, פירות וירקות (בין 7 ל-12 טון בשבוע) נפרקו, מויינו וחולקו לעשרות משפחות, ושימשו כבסיס לקאדר של בשלניות ביתיות שבישלו בשיאן 850 מנות חמות מדי שבוע לחיילים ולמשפחות מילואימניקים.

יוזמות נוספות שהקמנו כללו תמיכה בנשות המילואימניקים, מערך סיוע טלפוני וביקורים לקשישי העיר ולניצולי שואה, וגם תפקיד חשוב ועצוב – אירגון ואספקת ציוד ומצרכים לאבלים מהמלחמה הקשה. מערך לוגיסטי של מתנדבים מהעיר פעל בכל הארץ ותמך בכל בקשה, מהחרמון ועד גבול מצרים.

כיום, אנו מתמקדים יותר בסיוע לקהילה בתוך ראש העין, כחלק מתפיסה אידיאולוגית שגיבשנו. החמ"ל עבר אבולוציה וכיום הוא פועל כמרכז קהילתי המכיל בתוכו חנות חברתית שהכנסותיה חוזרות לקהילה, אנו עונים על צרכים בתחומים כמו קיימות (מחזור ושימוש נרחב בציוד משומש ווינטג'), קהילתיות (אירועים קהילתיים שמגבירים את תחושת השייכות ומאפשרים עזרה הדדית) ועזרה למשפחות נזקקות בשיתוף פעולה עם הרווחה. כמו כן, אנו תומכים במשפחות "התפר" – תושבים ומשפחות הנמצאים על סף קריסה – ומספקים להם ציוד, מזון והכוונה כיצד לצאת מהמצב.

בנוסף, אנו ממשיכים לתמוך בקשישי העיר ובניצולי שואה, וביוזמות נוספות כמו "הצלת מזון" ברחבי העיר. אנו עדיין מסייעים ברמה הארצית לחיילים במילואים ובסדיר בהתאם לצרכים שונים, ובמיוחד לחיילי העיר כאשר עולה צורך ספציפי שבו אנו יכולים לעזור.