במקרה של מפונה שניקלטה ישר לאחר התופת עזרנו כבר כשהגיעה לגבעה , במשך כל התקופה הראשונה הבאנו לה ביגוד וציוד נידרש, עשינו בייביסטר לילדים וכריכים כל בוקר לילדים לשם עזרה עד שתתאושש נפשית כי בעלה גם היה מגוייס, הכרות עם הקהילה,קליטה וחיברות לילדים,שיקום עסק מהעוטף,בהמשך גם עזרה בהשגת בית ,מעבר דירה ושינוע.ועוד
הכל עד היום.באותו אופן סייענו גם למשפחת מפונים מאבירים שאיבדו לצערינו את הדוד "ארנון זמורה ז"ל".מתחילת המלחמה סייענו לקליטתם ביישובינו ועד היום בכל דבר שצריכים.
בנוסף דוגמא נוספת- משפחת חטוף שעד היום לא הוחזר(לאחר שהאם נחטפה וחזרה בכוחות עצמה)וחווים קשיים ,האב במיל',האם חולה ומתמודדת עם קשיים שאין כמותם ומאבק להחזרתו של האח.בעזרת הקבוצה כל צורך שיש כמו קליטה בבית החדש חברתית, או מכל סוג שהוא מתמלאת ברגע שצצה.אין כיום מערכת המעניקה תמיכה מקיפה הן ריגשית והן חומרית לצרכי המשפחות בתקופה כה רגישה.