סיוע נרחב לנפגעי מלחמה
בזמן המלחמה הקמתי חמ"ל בעיר חריש יחד ען קהילת מתנדבים מבני הקהילה האתיופית. בישולנו אוכל, חליקנו אוכל מסורתי אתיופי, אירחנו משפחות מפונים, נסענו למרכז קליטה ניר עציון, למשפחות מפונים בגבעת חביבה, רמת גן, נסענו לבסיסים של צה"ל, סייענו לנשות מליואים, עשינו חלוקה של ביגוד, הנעלה, צעצועים. חלוקת שקי טף ואוכל יבש לקשישים. החמ"ל פעל כל השבוע. במפגש עם נפגעי המלחמה, כתבתי להם שירים, על היקרים שאיבדו, על חווית הפינוי וההגירה, על שגרת המלחמה ועשינו דיונים וסוג של טיפול רגשי בלתי פורמלי. זה עזר להם להתמודד עם המצב דרך עיבוד של הטראומות באמצעות שירה. את כל החויות הללו איגדתי בספר שירה שיצא לאור לפני כחודש. "הרקטור לא שלח שיר לשבת". בנוסף, ראיתי שגם ילדים מתקשים בהתמודדות, כולל בני שהתלווה אלי לחלוקה, וכתבתי ספר המבוסס על החוויה שלו כדי לעזור להורים לפתח שיח בנושא המפגש היום יומי של ילדים עם תכנים של מלחמה.
צריכים בסיסים, צרכים של ביטחון, צורך בחברה, תמיכה רגשית.
לאחר שהצלחנו לענות על הצרכים הבסיסים, ונגענו גם ברגשות הצפים, כאמור, הוצאתי שני ספרים חשובים מאוד שמאגדים את החוויה של השכול, התמודדות עם שכול, התמודדות עם עקירה והגירה והתמודות עם מפגש יום יומי עם תכנים של מלחה ושגרת מלחמה. באמצעות שני הספרים הללו אני נפגשת עם אנשים שנפגעו מההמלחמה ועוזרת להם בעיבוד החוויה. זה כולל בעצם את כל האוכלוסיה בארץ, לכן חשבתי שנכון יותר להוציא מדריך טיפולי לשני הספרים שיהיה מיועד לאנשי מקצוע ולהורים. המדריך יחד עם הספר, יוכל לתת כלים לטיפול פרטני, קבוצתי והרדכת הורים. הגישה שלי בטיפול בטראומה היא דרך גישת הכוחות והחוסן. והמדריך הזה יכול לעזר לאנשים לצמחו מתוך הטראומה באמצעות אומנות השירה, באופן בלתי אמצעי. ניתן לעשות סדנאות כתיבה או ערבי הקראה, הלחנה, מפגשים עם ילדים, לדבר על הרגשות ועל החוויות.
קיבלנו את אות גיבורי העורף על החמ"ל יחד עם מפורסמים אחרים שפעלו בזמן המלחמה.
זה יעזור לי לכסות את עלויות הוצאת המדריך, השיווק וההפצה שלו לאנשי מקצוע ולציבור הרחב.
הייתה משפחה מרמת גן שפונתה מהצפון, במהלך חצי שנה הולנו להם אוכל מסורתי אתיופי, בנוסף, כתבתי לאם המשפחה שיר אחרי כל שבוע שנפגשנו, אני כתבתי ושלחתי לה היא ערכה את השיר והחזירה לי. ככה הצלחנו להגיע ל5 שירים שמתארים את התהליך המדהים שהיא עוברת ממפונה עקורה עד השלמה עם המצב ומעבר לדירה שכורה, השלמה עם המקום החדש ותפיסה חיובית יותר ביחס למה שיש למרכז להציע לה. כעת היא שלמה יותר, פחות כועסת, כבר לא רצה לבית הקודם כדי להציל עוד עציץ, היא בנתה לה מפרסת בדירה החדשה, היא הביאה שלם עציצים חדשים, יחד עם שלשה שהצילה מהבית הקודם. כל התהליך הזה מתועד בספר השירה והוא יכול לעזור למפונים אחירם להתמודד עם המצב. כמו הסיפור הזה על המשפחה המפונה, יש שירים אחרים על אבלים, נשות מילואים ומשפחות שכולות.
תיעוד בתמונות
מחכות לכן ולכם בבית | Bring them home now
אם כבר נרשמת למיס פיקס בעבר
כבר רשומה? התחברי
מייד תועברי לעמוד המתאים
מצאנו את המייל שלך במערכת
אבל חסר לנו טלפון שלך לצורכי אימות. שלחנו לך מייל באמצעותו תוכלי לעדכן את הטלפון שלך ולהכנס למערכת
(שווה לחפש גם בספאם)