היות והפרטים רגישים ועל מנת לשמור על כל הדמויות אשתף באופן כללי בלבד:

ברביעי בלילה קיבלתי טלפון בהול משורדת, קורבן סחר , שאני מלווה תקופה .
מדובר בשורדת צעירה מאוד , מתוקה ורגישה , וקולה היה שבור.
היא עברה תקיפה איומה על ידי הסוחר שלה - הסרסור .
בקושי רב היא הרימה אליי טלפון והתחננה לעזרה.
לא היה לה אף אדם אחר בעולם אליו יכלה לפנות.
ללא עורף משפחתי, ללא חברים, ובלי שפה .
האתגר היה גדול.
אשרת השהייה שלה הסתיימה, היא חסרת זכויות, ועכשיו לילה ואין לה היכן לישון .
אבל ברור לי שאני חייבת למצוא פיתרון . מבחינתי אין סיכוי שאני משאירה אותה ככה.
הפנתי אותה למרפאה לסיוע ראשוני לאחר הפגיעה, אך המרפאה עמדה להיסגר...

אני מרימה טלפון לעובדות המרפאה טובות הלב , שאומרות לי בעצב ש״אם צריך נביא כיסאות לפה, וכולנו נהיה איתה את הלילה״.
הן מגלות כי הצעירה האומללה מחזיקה במסמכים מבית חולים המאשרים שעברה תקיפה מינית בלילה הקודם, אך לא ברורות לאף אחת מאיתנו הנסיבות ומידת הסכנה הנוכחית הנשקפת לה. מניסיוני הנשים האלו נרצחות.
הצעירה מתמוטטת באפיסת כוחות על ספה במרפאה היום ונרדמת. ״היא נראית כמו ציפור פצועה״ אומרת בעצב העובדת הסוציאלית במרפאה

מה אני עושה?
מסמכי אישור שהייה אין, ישראל במלחמה , לגרש למדינת היעד זה לא בא בחשבון כי שם נמצאים הפוגעים ולפני אישה צעירה , מבולבלת ודיסוציאטיבית שברגע שהגיעה למקום מפלט היא נרדמת בשינה טרופה.

אני מתחילה להרים טלפון לכל העולם, להפעיל קשרים אבל לצערי ללא אישור שהיה אף גוף לא מוכן לקחת אחריות במיוחד בימים אלו . השעה כבר 11 בלילה ואני חסרת אונים, ובכל זאת טלפון אחד נותן תקוה . אישה בכירה ורגישה ממשרד הרווחה, עושה מעשה ומחליטה לעזור. היא מבקשת ממני כמה דקות לטפל בזה. אני ממתינה בדריכות. אך הדקות נוקפות ואין תשובה , היאוש מחלחל - מה יהיה איתה?! האם נעיר אותה ונשלח לרחוב? להמשך ההתעללות? למוות?
ואז היא חוזרת אלינו: יש אישור שהייה, היא יכולה להכנס למקלט ! הבלתי יאומן קרה.

בדמעות של אושר מעירות נשות המרפאה את הצעירה, הן עוטפות אותה בדאגה, קונות לה אוכל ותרופות ומביאות אותה למקלט - ״את במקום בטוח עכשיו״ הן אומרות לה״
ומה קרה בהמשך?
אני ממשיכה להילחם , שבפעם הבאה ששורדת מהחברה תמצא את עצמה במצב כזה או אחר היא תדע למי לפנות ולאן לפנות בשפה שלה וברגישות המותאמת לתרבות שלה.