מתן מענה טיפולי רפואי ונפשי לילדי משפחות מפונות הסובלים מבעיות התפתחות שונות בעיקרם אוטיזם בתקופת המלחמה
מלחמת חרבות ברזל הביאה לעיר אילת עשרות אלפי משפחות אשר פונו מיישובי הקבע שלהם. הגעת המשפחות לעיר הייתה בגלים: גל ראשון – עם פרוץ המלחמה, מפונים מיישובי העוטף אשר הגיעו עצמאית או עקב הנחיית פינוי והשתכנו במלונות ברחבי העיר, בדירות שכורות או אצל חברים/משפחה. בגל השני הגיעו משפחות אשר התפנו עצמאית ובגל השלישי הגיעו משפחות שהתפנו או פונו מיישובי הצפון.
עמותת אותי התגייסה מהיום הראשון לטובת משפחות המפונים. בנוסף לתחום השירות הרגיל שאנו נותנים בשגרה – לאוכלוסיית הילדים והנוער על הרצף האוטיסטי, השירות הורחב למתן מענה לכל הילדים והנוער, בעלי המוגבלויות בגילאים 0-18. גובש צוות מוביל (מקצועי וניהולי) מטעם הנהלת העמותה וגויסו מטפלים בתחומי הטיפול השונים (רב"ע, ק"ת, פזיותרפיה, עו"ס, פסיכולוגים ), וותיקים ובעלי ניסיון רב, אשר הוכשרו במהירות גם לטיפול בטראומה. מתוכם גובשו צוותי טיפול מולטידיסיפלינריים למתן מענה במספר מתווים: גני תקשורת, בתי ספר, מרכזים טיפוליים, מלונות ברחבי העיר, ומרחב חוסן ילדנו. נוצרו שיתופי פעולה עם הגורמים הרבים אשר פעלו בעיר (עיריית אילת, מרכזי חוסן, נציגי הרווחה, קופות החולים, גופים פילנטרופיים ועוד). המתווה כלל טיפולים פרטניים, קבוצתיים, הדרכות הורים והדרכות לצוותים החינוכיים לכ-130 ילדים ומשפחות במעל ל-2200 מפגשים.
לאחר ההיערכות הראשונית, צוות הניהול הגיע לעיר ליומיים, בהם גובשו המתווים למתן מענה ראשוני מיידי. נערכו פגישות אינטנסיביות עם נציגי המתי"א השונים, בסיומם הוכשרה הקרקע למתן מענה התחלתי לילדי גנים, 0-6, אשר שובצו בגני תקשורת שעיריית אילת הקימה במשמרת צהריים, ומתן מענה לילדים בגילאים 7-18 אשר שובצו, הן במסגרת כתות הבוקר הקיימות והן במסגרת 3 כתות תקשורת יעודיות שהוקמו במשמרת צהריים בבי"ס אורים. ב-5/11 החלה העמותה במתן טיפולים שוטפים לילדים.
במקביל נמשך מאמץ אינטנסיבי ביותר להמשך מיפוי הילדים הזקוקים לטיפולים ומציאת מקום פיזי שיכול לשמש כמרכז טיפולי בו יתקבלו ילדים הזקוקים לטיפול ואינם משולבים במסגרות החינוך המוצעות (גנים משמרת צהריים ובי"ס אורים). לציין, העיר אילת אינה משופעת מרחבים בנויים פנויים ובמקביל לצורך במתן מענה למרכז טיפולי, הרי שהעיר הייתה צריכה לתת בראש ובראשונה לתת מענה חינוכי רגיל לעשרות אלפי הילדים שפונו – בי"ס יסודי, חטיבת ביניים ותיכון. כל המבנים הפנויים בעיר "הולאמו" לשם כך. בהיעדר פתרון אחר מתאים, העמותה חיפשה מקומות יצירתיים כגון עבודה טיפולית בבתי המלון, עבודה במרחבים ציבוריים (ריף הדולפינים, המצפה התת ימי, שימוש בחדרים ספורדים במבנים קיימים כגון במכון להתפתחות הילד ועוד) ואולם כל אלו לא נתנו מענה מספק.
מתוך הבנה למצוקה בנוגע לתשתיות טכניות/פיזיות לטיפול כאשר מצד אחד יש כמות הולכת וגדלה של מטופלים הזקוקים לטיפול ומצד שני היצע הולך וגדל של מטפלים אשר המתינו להשתלב בפרויקט, הצליחה מחלקת החינוך של העירייה להקצות לעמותה 2 חדרי טיפול במתחם קיים (להלן "מתחם פומלה") ובכך ניתן אור ירוק להתחלת טיפולים במרכז טיפולי פומלה.
הפעילות הורחבה ובשלב זה, תחילת נובמבר, ירדו באופן קבוע לעיר צוותים ל-4 מסגרות: 2 צוותים ל-2 גני תקשורת (גן סלע וגן ארנון) – 8 מטפלות, צוות לבי"ס אורים – 3 מטפלות וצוות למתחם פומלה – 2 מטפלות.
השמועה בעיר נפוצה. צוותי הרווחה המפוזרים במלונות עודכנו בדבר השירות המוצע של העמותה והמידע הגיע גם לחמ"לים השונים בעיר. הפניות לקבלת עזרה גדלו מיום ליום. עשרות משפחות פנו למנהלת המקצועית, בין אם באמצעות המתיא, חלקן באמצעות הצוות החינוכי בבית הספר וחלקן ישירות עקב פרסומים שהגיעו לידם. במקביל הגיעו פניות רבות מקופות החולים. מהר מאוד עלה הצורך במציאת והכשרת מרחב טיפולי נוסף. מתוך שוטטות אקראית במרחבי העיר, נחשפנו לפעילות מבורכת של עמותות ציונות 2000 ושיתופים אשר הקימו, ביוזמתו של הפילנטרופ רוני דואק, מתחם שלם אשר יועד לפעילות פנאי לילדי שדרות ואשכול. המתחם הוקצה לפעילות לא פורמלית ולטיפולים במסגרת מרכזי החוסן ונקרא "חוסן ילדנו". מאחר והשירותים שהציעה העמותה ענו על צרכי ילדי שדרות ואשכול, קיבלה העמותה זכות שימוש באוהלי המתחם למתן טיפולים פרטניים ומשלב זה הוקצה בעמותה צוות "עיר האוהלים". צוות זה ירד באופן קבוע לימים ג-ה למתן טיפולים באוהלי הטיפול ב"חוסן ילדנו". עם הזמן המתחם עצמו הורחב והוקם בו בי"ס עוגן – בי"ס לחינוך מיוחד לילדי המפונים, והיות ורבים ממטופלי העמותה היו שייכים לבית הספר, נשמרה המשכיות מתן הטיפולים במתחם החינוכי המוכר. בשלב הזה, תחילת דצמבר, העמותה הפעילה 7 צוותים - 2 צוותי גנים, צוות בי"ס אורים, צוות פומלה, צוות עיר האוהלים, צוות עוגן, וצוות מטפלי אילת – רחבי העיר. כ-18-20 מטפלים. ככל שחלפו הימים ורבו הפניות, הצוותים התעבו עד לכ-28 מטפלים משולבים בצוותים השונים. לכלל הצוותים ניתנה הדרכה צמודה. השלב האחרון בפרויקט היה הרחבת מתן השירותים באופן ישיר ל"חוסן שדרות". מתוך שיתופי הפעולה שנבנו במהלך שבועות אלו, הובא לידיעת העמותה, צורך הולך וגובר במטפלים רגשיים אשר יתנו מענה לילדים הנורמטיביים שפונו משדרות. מרכז חוסן ביקש להיעזר במצבת המטפלים של העמותה, ונחתם הסכם לשיתוף פעולה, כאשר בבסיסו העמותה מספקת לחוסן שדרות מטפלים רגשיים ואלו מנוהלים ע"י צוותי חוסן במתן מענה לילדי העיר. כיום יש 3 מטפלים אשר יורדים על בסיס קבוע לעיר ונותנים מענה לכ-50-60 ילדים.
לסיכומו של דבר:
כבר במהלך אוקטובר גובש צוות מוביל (מקצועי וניהולי) מטעם הנהלת העמותה וגויסו מטפלים בתחומי הטיפול השונים (רב"ע, ק"ת, פזיותרפיה, עו"ס, פסיכולוגים ), וותיקים ובעלי ניסיון רב, אשר הוכשרו במהירות גם לטיפול בטראומה. מתוכם גובשו צוותי טיפול מולטידיסיפלינריים למתן מענה במספר מתווים:
1. גני תקשורת – שולבו צוותים בגן סלע, גן ארנון ובהמשך בגן וורט. הצוותים מנו 8 מטפלות, ועם ההרחבה לוורט נוספו עוד 2 מטפלות קבועות, אשר נותנות מענה מתמשך במשך חודשיים ברצף (התחלת פעילות ב-5/11) בימים ראשון – שני במסגרות עצמם. הפעילות בסלע וארנון בוצעה בשעות הצהריים (שכן הגנים נפתחו במשמרת שניה) ובוורט בשעות הבוקר. לצוותים אלו מונתה מנהלת יעודית אשר מלווה את המטפלות גם מבחינת אחזקה והדרכה. הפעילות בגנים נעשתה בשיתוף פעולה מלא עם המתיא ותוך עבודה משותפת עם הגננות, הגננות המשלימות וצוותי הסיוע שהוצבו בגנים. עד כה טופלו בגנים 29 ילדים, מתוכם, במהלך התקופה עזבו 4 ילדים וכעת אנו מטפלים ב-25 ילדים – 18 ילדי ASD ו-7 ילדים התפתחותיים.
2. בתי הספר – שולבו צוותים בבי"ס אורים ובבי"ס עוגן. הצוותים מנו 3 אנשי צוות לכל מסגרת והפעילות החלה ב7/11 והורחבה עם פתיחת בי"ס העוגן בעיר האוהלים בסוף נובמבר. סה"כ בבתי הספר פועלים כיום 7 אנשי צוות בימים ראשון – שני, ושלישי – רביעי. גם לצוותים אלו צוותה מנהלת יעודית אשר מלווה את המטפלות בהדרכה ואחזקה. יש לציין את שיתוף הפעולה יוצא הדופן עם צוותי החינוך בבתי הספר: לילך וליאת מאורים וענבל מהעוגן, אשר ללא התגייסותן לפרויקט לא היינו מצליחים להוציאו לפועל. עד כה, ונכון להיום, מטופלים במסגרות בתי הספר כ-30 ילדים. לציין, חלק מהמשפחות עזבו במהלך התקופה (חזרו לבתיהם – בעיקר אשקלון) וחלק הצטרף (מהצפון). רוב הילדים הינם ילדי ASD, חלקם התפתחותיים. הרוב המוחלט מוכר ומאושר ע"י קופות החולים. יש מקרים בודדים להם לא ניתן אישור לתגמול בגין הטיפול, והעמותה ספגה את הטיפולים על חשבונה לטובת הילדים והמשפחות.
3. מרכזי טיפול – הוקמו 2 מרכזי טיפול – האחד במתחם המתי"א ברחוב פומלה והשני בעיר האוהלים. במרכזים אלו מטפלות 6 מטפלות, לאורך כל ימות השבוע (בפומלה בימים ג-ד, עיר האוהלים בימים א-ב, ג-ד-ה). גם לצוותים אלו צוותה מנהלת יעודית אשר מלווה את המטפלות בהדרכה ואחזקה. נשמח לציין את שיתוף הפעולה עם חוסן שדרות וחוסן אשכול אשר סייעו לנו בהקצאת מרחבים טיפוליים. מחוסן שדרות קיבלנו אוהל טיפולי קבוע לאורך כל השבוע בכל שעות היום, חוסן אשכול מסייעים נקודתית בכל פניה שלנו לעזרה. כמו כן, ענבל, מנהלת בי"ס העוגן, הקצתה מאוהלי בתי הספר, מתחמים פנויים לשעות הצהריים ואילך. הפעילות בפומלה החלה ב-21/11 ובעיר האוהלים – עם פתיחת המתחם בסוף נובמבר. עד כה במרכזי הטיפול טופלו, ועדיין מטופלים, כ-45 ילדים, מקצתם עזבו במהלך התקופה ואולם רבים נוספו.
4. מלונות ומרחבי העיר – בתחילת הדרך, היו ילדים אשר קיבלו מענה בבתי המלון או בפתרונות נקודתיים בעיר בין אם מהסיבה שעוד לא נפתחו מרכזי הטיפול או בגין מצוקה נקודתית (ילדים אשר סירבו לעזוב את החדר, הורים אשר הסתייעו בהדרכות הורים במקומות בהם לנים וכדומה). כיום, רוב הילדים מקבלים כאמור את הטיפולים במרכזי הטיפול/המסגרות השונות, למעט מקרים נקודתיים.
5. חוסן ילדנו - העמותה התקשרה עם מרכז חוסן שדרות לסיוע במתן טיפולים נפשיים לילדי שדרות המפונים. למתחם שדרות ב"חוסן ילדינו" יורדים 3 מטפלים רגשיים מידי שבוע, אשר התחייבו לתת מענה לפחות עד סוף ינואר. סה"כ הצפי לילדים מטופלים – כ-60 ילדים. קבוצת מטפלות זו מקבלת הדרכה מקצועית ממנהלות חוסן ובמידת הצורך, גיבוי מהצוות המקצועי בעמותה.
סוגי הטיפולים: בכלל המתווים החינוכיים (גני הילדים ובתי הספר) המענים כללו טיפולים פרטניים, קבוצתיים, הדרכות הורים והדרכות לצוותים החינוכיים. במרכזי הטיפול ניתנו טיפולים פרטניים והדרכות הורים.
תוכניות הטיפול התמקדו בזיהוי הצרכים ובניית מענים מותאמים למצב חירום. לאחר הסתגלות הילדים למסגרות ובניית הקשר עם גורמי החינוך וההורים, נקבעו מטרות לקידום התלמידים בהתאם לצרכים האישיים של כל אחד ואחד.
מתן מענה טיפולי ורגשי לילדים על הרצף אשר חוו את הטראומה באופן מועצם עוד יותר עקב הלקות מהם הם סובלים.
מתן קרקע יציבה ובטוחה למשפחות המטולטלות ממילא ואספקת מעגל תמיכה מקצועי ומסור הן להורים והן לצוותים החינוכיים אשר גויסו לטובת אחזקת המשפחות במסגרות החינוכיות שהוקמו
פעילות זו הייתה נקודתית למציאות הנוראית שנכפתה על המדינה. עם זאת, עמותת אותי הינה העמותה הגדולה בארץ למתן טיפולים בריאותיים לילדים ונוער על הרצף האוטיסטי, ומתוך כך מעסיקה מאות רבות של מטפלות (מעל 2600) מתחומים שונים: ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, פזיותרפיסטים, מנתחות התנהגות, מטפלות רגשיות מהפרופסיות השונות , רופאים ועוד. העמותה יציבה ופרוסה באופן נרחב ברחבי המדינה וערוכה להקים פרוייקטים בתחומה בכל מקום וכמעט בכל היקף נדרש
במקביל, ובעיקר, העמותה ממשיכה לנהל את תחומי אחריותה מתוך חשיבה מתמדת על הצטיינות, גידול והתאמה למציאות המשתנה.
משרד הבריאות הוא זה שפנה אלינו בבקשה להקין את המרכז הטיפולי ואף עזר במימון ההטסות של המטפלות לאילת. גם קרן teck4you תרמה בתחילת הדרך סכום להתנעת הפעילות. עם מיסוד הפעילות קופות החולים הכירו בפעילות ובחשיבותה באופן מלא
העמותה שלנו כמובן היא ארגון ללא מטרות רווח. הכסף ינוצל במלואו לטובת המוטבים שלנו. כמובן שאם תהיה דרישה לצבוע את התרומה לפעילות מסויימת - לא תהיה בעיה עם זה.
מצרפת לדוגמה מכתב מאחת המשפחות שלנו:
לטפס על הר
11 החודשים האחרונים היו כמו לטפס על הר...
אתה כל הזמן מתקדם. פעם צעד גדול, פעם קטן. ופעם אתה עומד במקום והזמן ממשיך להתקדם לו לבדו...
סביבי אנשים מתקדמים. עוצרים לנוח....
ובין לבין. בשביל המוביל לפסגה. ידיים מושטות לעזרה ומגישות קצת אוויר ומים.
ליאור,
פגשנו אותך עוד בתחילת הדרך. שהשגרה הייתה עוד רחוקה. וכאוס גדול ובלבול עוטף אותנו ומפריע לנו לראות ברור.
ואז פגשנו בך.
דמות מקצועית ויציבה.
המכוונת אותנו לכיוון שביל מאוד מסויים בנועם והמון המון קבלה.
נתת לXX במה להצלחה וסיפוק. והמון המון חיבוק. מקום בו נהנים גם מהדרך.
ידעת לקרוא אותה ולתת לי תרגום- כלים שאיתם אוכל לקחת את בר דרך השביל הנכון עבורה אל הפסגה שאינה נראת באופק.
כבר כמה חודשים שאני רוצה לומר לך- תודה!
תודה מעומק הלב. תודה שקשה להביע במילים את עומקה.
נזכור אותך תמיד!
ועכשיו. בסוף המסע. עוד לא בפסגה....
אבל, חזרנו הבייתה!
לניר יצחק.
לאפשר לבר כמה שניתן שנה יציבה. שנת התחלות חדשות. כיתה א המרגשת.
בתקווה לשקט בגזרה,
ובתפילה להשבת החטופים
והפסקת המלחמה
תודה על התקופה הקצרה והמשמעותית....
אוהבים ומעריכים- משפחת YYY וXX
תיעוד בתמונות
מחכות לכן ולכם בבית | Bring them home now
אם כבר נרשמת למיס פיקס בעבר
כבר רשומה? התחברי
מייד תועברי לעמוד המתאים
מצאנו את המייל שלך במערכת
אבל חסר לנו טלפון שלך לצורכי אימות. שלחנו לך מייל באמצעותו תוכלי לעדכן את הטלפון שלך ולהכנס למערכת
(שווה לחפש גם בספאם)