עמותת "רוח נשית" מסייעת לנשים נפגעות אלימות להגיע לעצמאות כלכלית ותעסוקתית. בהובלתה של תמר שוורץ, העמותה צמחה ושילשה את כוחה ופעילותה בשנים האחרונות. העמותה פועלת בשלושה צירים מרכזים:1. לווי וחיזוק נשים נפגעות אלימות להגיע ליכולת השתכרות ראויה , עצמאות כלכלית ויכולת התנהלות כלכלית, ע"י מאות מנטוריות ומאמנות בכל הארץ, שהוכשרו לכך ועושות את הפעילות בהתנדבות מלאה. ובאמצעות קורסים והכשרות, קבלת מלגות ללימודים ומיצוי זכויות.2. מדיניות וחקיקה - קידום הנושא ע"י שינויי תקנות וחקיקה 3. קידום המודעות לנושא - ע"י הרצאות הסברה וסדנאות ייעודיות לזיהוי סימני אלימות, בקרב הציבור הרחב, כמו גם בקרב אנשי מקצוע (עוסי"ם, שופטים וכו). רוח נשית הובילה רגולציה בלימודי מקצועות היופי באגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה, כך שהסיליבוס מכיל סדנא לזיהוי סימני אלימות לקוסמטיקאיות, מעצבי שיער ובלניות. מאז תחילת המלחמה עסוקה העמותה בהובלתה של תמר בשמירה על רווחתן וזכויותיהן על של נשים נפגעות אלימות, אוכלוסייה מודרת ומוחלשת שהיא הראשונה להיפגע במצבי דחק לאומי, בהם האלימות הבין זוגית גואה. מהשביעי באוקטובר מובילה העמותה את החזית להגנת העורף תוך התחשבות בצרכיהן של מאות המשתתפות נפגעות האלימות וילדיהן. העמותה משמשת מאז תחילת המלחמה כ"אפוד הקראמי" של הנשים נפגעות האלימות בעורף, תוך תזכורת מתמדת כי אלימות כלפי נשים, שלא נפסקת בזמן מלחמה, היא בעיה של כולנו. בנוסף, ייצגה תמר במהלך המלחמה את כלל הנשים בישראל כחלק מהרצאתה בכנס של האו"ם בחודש מרץ. במהלך ההרצאה היא השמיעה את קולן של נשים נפגעות אלימות ותיארה את השפעת המלחמה על חייהן. על פעילות העמותה במלחמה קיבלה העמותה את אות הנשיא למתנדב לשנת 2024.
מעבר להיותה מנהלת העמותה משנת 2016, תמר היא אישה מעוררת השראה , בעלת חזון לצד יכולות ביצוע מרשימות. היא קדמה והובילה שיתופי פעולה שקידמו את העשייה למען שיקומן של נשים נפגעות אלימות, כך למשל רקמה וקידמה שת"פ עם משרד הרווחה (מיזם משותף להגדלת מספר מטופלות העמותה), רשות האכיפה והגביה (גיבוש נוהל דיון מהיר לנפגעות אלימות בהוצל"פ ולווי קב"ט לדיונים), ביטוח לאומי (כפל קצבאות מזונות ואבטלה), איגוד הבנקים (אמנת זמינות בנקאית למען נשים נפגעות אלימות) ועוד.
כמו בכל סיפור יוצא דופן ומעורר השראה, הרי שהמקצועי כרוך באישי, וגם במישור האישי תמר נאמנה לדרכה וניגשת לטיפול בכל סוגיה בגישה תלת מימדית; עבודה פרטנית לצד קהילתית לצד זו המערכתית.
לדאבונה הגדול של תמר ובני משפחתה, בתה הבכורה נועם, מתמטיקאית מחוננת ופעילה חברתית, נפטרה בתום מאבק הרואי של שנתיים במחלת הסרטן. בכך תמר סופחה ליגונה הגדול למשפחת השכול. את סיפור מחלתה של נועם בחרה תמר ובני משפחתה לפרסם בפייסבוק, תחילה כאמצעי להפיג חרדה ועם הזמן , ככל שמספר העוקבים גדל והגיע לאלפים רבים, ובברכתה של נועם, למעין סיפור דוקומנטארי שמגולל את התמודדותן של הבת ושל האם עם הטיפולים הרפואיים המפרכים לצד היראה בפני הסוף הבלתי נמנע. הפוסטים האותנטיים של תמר ריגשו מדינה שלמה וביום מותה של נועם נולד הרעיון להפיק סרט תיעודי על חייה ומותה של נועם, מעין מורשת של אופטימיות וגבורה שנותנת כוח לאנשים המתמודדים עם שכול. בנוסף, נעם הייתה אישה צעירה שלא הספיקה להקים משפחה אך כן ביקשה לשאוב ביציות למען שימוש עתידי. אחרי לכתה תמר פעילה בדרך נוספת- מאבק חברתי שהיא הובילה על מנת לאפשר תרומת ביציות לאחר המוות של נשים צעירות, בדיוק כפי שהחוק מתיר שאיבה ושימוש בזרע של צעיר שכבר אינו בין החיים. , נושא רלוונטי מתמיד לנוכח השתלבותן של נשים צעירות בחזית.