התחברות
התחברות
התחברות
התחברות
"להתאמן יחד בחזרה לשגרה" - קבוצות חוסן וספורט למילואימניקים
במהלך המלחמה האחרונה, שימשתי כקב"נית במשך חודשים ארוכים במילואים, וכוננית סיוע נפשית בתקופת המבחנים באוניברסיטת בן-גוריון. בשיחות הרבות שניהלתי עם חיילי מילואים, נחשפתי לאתגר הגדול במעברים החדים שהם חווים בין שירות המילואים לספסל הלימודים ובחזרה לשגרת החיים האזרחית. רבים מהם תיארו תחושות ניכור ובדידות לצד הצפה רגשית ולחץ הנובע מהצורך להשלים את הסמסטר והמבחנים שהחסירו.
למרות האפשרויות הטיפוליות הרבות שהוצעו במרכזי החוסן בעיר ובאוניברסיטה, שמתי לב כי רבים מהם לא ניגשו לבקש סיוע מקצועי, מתוך תחושה שאינם מוכנים עדיין לעבד את החוויות במפגש טיפולי מסורתי. מתוך הבנה שפעילות גופנית וקבוצת שווים יכולים להקל על ההתמודדות עם תחושות אלו ותסמיני הלחימה, יזמתי את המיזם שלי – קבוצת ספורט וחוסן.
החל ממאי האחרון, אנו נפגשים אחת לשבוע – קבוצת סטודנטים במילואים, כאן בבאר שבע – לאימון כושר קבוצתי בליווי מאמן מקצועי וללא עלות. הקבוצה מגוונת ומאוזנת מגדרית, והאימונים מותאמים לכל הרמות. בנוסף לאימונים, אנו מקיימים גם פעילויות חברתיות שמטרתן לחזק את תחושת השייכות והקהילתיות, ולתמוך זה בזה בתהליך השיבה לשגרה.
לאחרונה ערכנו סקר למשתתפים על מנת לבחון את רמת ההשפעה והרצון להמשך פעילות- מצרפת כאן את חלק מהתגובות:
"היציאה מהלימודים לאיזשהי אתנחתא עם אנשים שמבינים אותי ואת מה שעברתי, היכולת לשחרר ולהנות ולצחוק"
"עצם זה שזה תמיד היה בזמן קבוע, זה יצר מסגרת נוחה שאני יודע לתכנן סביבה את שאר הלוז שלי, ופשוט הייתה אווירה טובה באימונים אז זה גרם לי להתייחס לזה ברצינות"
"האנשים שהכרתי ותחושת ההדדיות בחוויה שכולנו עוברים, לצד באמת אפשרות להתאמן ולהתחזק מהרבה בחינות :)"
"זה היה נחמד עבור סטודנט שנה א שהיה רוב השנה במילואים מקום להרגיש שאני לא לבד בו ושיש עוד המון אנשים כמוני ובכללי להכיר אנשים"
" אני אישית ממש חוויתי קושי עם המעברים מהמילואים לשגרה של האוניברסיטה ולא כל כך מצאתי את המקום שלי ולהתאמן עם עוד מילואימניקים שהייתה להם חוויה דומה השנה היה עבורי משמעותי ברמות, הקבוצה הזאת הייתה האויר לנשימה שלי וסייעה לי נפשית יותר מהמפגשים עם הפסיכולוגים"
"זה יצר עבורי מעגל חברתי חדש של אנשים עם חפיפה בחיי מילואימניקים ומקום לשתף"
אני רוצה להמשיך להרחיב את הפעילות ולפתוח עוד קבוצות בשכונות נוספות כאן בעיר ובעתיד גם בארץ, אשמח שתתמכו בי ואם אתם סטודנטים בבאר שבע גם תבואו!
הצורך שהפעילות באה לענות עליו הוא ההתמודדות עם המעברים החדים בין שירות המילואים לאקדמיה והחזרה לשגרת החיים האזרחית, אשר יוצרים אצל הסטודנטים המילואימניקים תחושות ניכור, בדידות, הצפה רגשית ולחץ הנובע מהחסרת לימודים ומבחנים. למרות קיומם של מרכזי חוסן וסיוע נפשי, רבים מהמילואימניקים נמנעים מלפנות לעזרה טיפולית מסורתית, ולכן יש צורך במסגרת אלטרנטיבית המשלבת תמיכה רגשית לא פורמלית עם פעילות גופנית וקבוצת שווים, אשר מסייעת להם לעבד את החוויות ולהקל על המעבר חזרה לשגרה.
בקבוצה הם מרגישים לא לבד, שיש מי שמבין אותם. המסגרת הקבועה עוזרת להם להתאמן ולא לוותר לעצמם. החיבורים החברתיים בקבוצה מדהימים ואנחנו בשיתוף האגודה גם יוצרים פעילויות גיבוש ואירועים חברתיים במיוחד בשבילם.
הרחבת קבוצת הספורט והחוסן – להגדיל את מספר הסטודנטים המילואימניקים המשתתפים בקבוצה, תוך שמירה על מגוון מגדרי ורמות כושר שונות. וכן הרחבה לקבוצות נוספות בעיר (לכל המילואימניקים בדרום ולא רק לסטודנטים).
יצירת רשת תמיכה קהילתית רחבה – להקים קהילה חזקה שתספק תמיכה רגשית וחברתית למילואימניקים, גם מחוץ למסגרת האימונים.
הטמעת המודל באוניברסיטאות נוספות – להפיץ את המודל של שילוב ספורט, חוסן ופעילות חברתית גם במוסדות אקדמיים אחרים בארץ וכן בעיריות ומועצות מקומיות.
לאחר שלושה חודשי פעילות בהתנדבות, אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בן-גוריון זיהתה את חשיבות הפרויקט ואת הצלחתו והחליטה לתמוך בו כלכלית. המימון מיועד לתשלום עבור המאמן, בעוד אני ממשיכה בתפקידי בהקמת והובלת המיזם בהתנדבות.
אני מעוניינת להרחיב את פעילות קבוצות החוסן ולהקים קבוצות נוספות ברחבי העיר, לא רק עבור סטודנטים, אלא עבור כלל המילואימניקים באזור הדרום. קיבלתי פניות רבות ממילואימניקים המבקשים להצטרף, אך לצערי, עקב כך שהפרויקט ממומן כרגע על ידי אגודת הסטודנטים של בן-גוריון, אינני יכולה לאפשר השתתפות למי שאינו סטודנט באוניברסיטה.
כדי לעמוד בביקוש ולהרחיב את הפעילות כך שתהיה פתוחה לכלל המילואימניקים, אני מחפשת מקורות מימון נוספים. השאיפה הגדולה שלי היא להרחיב את המיזם לערים נוספות ברחבי הארץ, מתוך הבנה עמוקה שהפעילות יכולה לסייע למילואימניקים רבים שמתמודדים עם אותם אתגרים.
אשמח לקבל ליווי וסיוע בהרחבת הפעילות וכן במימון שיאפשר לי להמשיך ולפתח את המיזם החשוב הזה במיוחד בתקופה זו שמילואימניקים נמצאים בסבבי מילואים חוזרים בלתי נגמרים והמעברים והאתגרים עדיין נוכחים וקיימים.
באחד הימים שלי כאן באוניברסיטה מילואימניק שיתף אותי שהוא חווה תסמינים שונים כתוצאה מהלחימה - דריכות, קשיי שינה, לחץ, קשיי ריכוז. (מאוד מוכר למי שהיה בלחימה) שהצעתי לו אופציות לטיפול הוא אמר שהוא בקרוב שוב הולך למילואים ולכן הוא לא רוצה להתחיל עכשיו טיפול, מה גם שהוא פחות מרגיש עדיין מוכן לזה. בנוסף, אמר שהוא בין היחידים בתואר שהיה עכשיו תקופה מאוד ארוכה בעזה והוא מרגיש לא קשור ומחובר וגם לא משתף אף אחד לדבריו "הם לא יבינו מה עברתי שם.. הם התחילו את הסמסטר כבר, הם בשלהם, מגובשים ומצליחים ואני אי שם מאחור עוד משלים פערים.. אבל אני לא משתף כי באמת שאף אחד לא יבין". אמרתי לו שאחד הדברים שעוזרים זה קבוצת שווים וספורט והוא אמר לי "כל החברים שלי מהצוות גרים במרכז, אף אחד לא גר בדרום... וספורט.. עכשיו חורף קשה לי להוציא את עצמי לבד אבל אני אנסה". השיחה שלו הלכה איתי ואז החלטתי: אני הולכת לפתוח קבוצת כושר למילואימניקים. זה יעזור להם לעשות ספורט, זאת מסגרת. וגם ככה הם יהיו בקבוצה שיש מי שמבין אותם. לאחרונה הוצאתי סקר וקראתי שהקבוצה סייעה לו להתמודד עם התסמינים ולהרגיש שייך ולא בודד כמו שהרגיש וכי זה עזר לו יותר מפסיכולוג. התגובה כ"כ רגשה אותי וראיתי מה זה עשה למשתתפים בקבוצה, שאמרתי - אני חייבת להמשיך בפרויקט הזה לא משנה מה ולהרחיב אותו.
תיעוד בתמונות
מחכות לכן ולכם בבית | Bring them home now
אם כבר נרשמת למיס פיקס בעבר
כבר רשומה? התחברי
מייד תועברי לעמוד המתאים
מצאנו את המייל שלך במערכת
אבל חסר לנו טלפון שלך לצורכי אימות. שלחנו לך מייל באמצעותו תוכלי לעדכן את הטלפון שלך ולהכנס למערכת
(שווה לחפש גם בספאם)
