הקמתי את חל"צ "7 פלוס-מעגלים של תקווה" במטרה לסייע בשיקום וחיזוק הנפש והרוח של נפגעי המלחמה השקופים.ות, שמוסדות המדינה אינם מכירים בהן.ם.
במסגרת המיזם הקמתי מערך של מאות נשות טיפול מצוינות בכל רחבי ישראל, אשר מעניקות טיפול פסיכולוגי מסובסד לנפגעות.ים הזקוקות לכך. המיזם מספק גם "בית" למטפלות ומעניק להן הדרכה, ליווי ותמיכה רגשית בכדי שתוכלנה להתמיד במשימתן תוך שמירה על חוסנן ובריאותן הנפשית של המטפלות עצמן.
אני וצוות הפסיכולוגיות הבכיר שגייסתי - עובדות בהתנדבות מלאה ומחזיקות יחד את מאות המטפלות של המיזם. המטפלות עצמן מקבלות תשלום עבור עבודתן, ותורמות את חלקן בכך שהטיפולים שהן מספקות בקליניקות הפרטיות שלהן - ניתנים למטופלים במחיר נמוך מהמחיר הרגיל שהן גובות. בדרך זו, אנו מציעות תמיכה למעגלי נפגעים רחבים, ובמקביל תומכות במאות מטפלות הנמצאות בקבוצת סיכון משום שהן עוסקות בליווי ישיר של נפגעי מלחמה.
אנו פועלות לחיזוק מעגלים רחבים של נפגעות.ים בישראל באמצעות הפעילויות הבאות:
1. מתן מענה טיפולי מידי למבוגרים, לילדים ולמשפחות בעזרת צוות מקצועי בכיר ומנוסה בפריסה ארצית. אנו משלימות את השירותים שניתנים מטעם המדינה ומעניקות טיפול לנפגעות השקופות= לאלו שאינן מוכרות באופן רשמי כנפגעות מטעם מוסדות המדינה. ישנם יישובים רבים בפריפריה הישראלית אשר תושביהם סובלים מפגעי המלחמה אך אינם מקבלים הכרה רשמית משום שהם ממוקמים יותר מ 7 ק"מ מהגבול. עד כה סייענו למעל 100 משפחות המתגוררות בישובים אלו.
2. טיפול ארוך טווח לאלו הזקוקים לסיוע בעיבוד האובדנים כתוצאה מאירועי השבעה באוקטובר והמלחמה. כחלק מתפיסת העולם של 7 פלוס אנו מציעים סיוע טיפולי בהתמודדות עם אבל ושכול למעגלים רחבים. הטיפול אינו מוגבל למשפחות הגרעיניות של החללים, הפצועים והחטופים. בקטגוריה זו - הנפגעות.ים השקופות.ים להן.ם אנו מציעים סיוע כוללים: משפחה מורחבת של חללים/חטופים. בנות זוג "לא רשמיות". אמהות ונשים של לוחמים הסובלים ממצוקות פוסט-טראומטיות. בנות.בני זוג מקהילת הלהט"ב.
3. טיפול אישי וקבוצתי לצעירות.ים שנחשפו לחומרים טראומטיים במסגרת התנדבות או יוזמה אישית ולכן אינם משתייכים לקטגוריית נפגעים רשמית.
4. העצמת הדור הצעיר של ישראל בעזרת התערבויות מקצועיות קבוצתיות – חיזוק תחושת הביטחון והאמון של ילדים ובני נוער. מניעה מוקדמת של פציעות רגשיות שעלולות להתפתח להפרעות קשות בעתיד בכלל ובשירות הצבאי בפרט.
5. הכשרה של מטפלות.ים לטיפול אישי וקבוצתי בנפגעי מלחמה במטרה להרחיב את המענים הזמינים בארץ. בנובמבר אנו פותחות תוכנית הכשרה מרוכזת לטיפול קבוצתי בנפגעי טראומה בשיתוף מכללת תל-חי. בנוסף, אנו מעניקות הכשרה והדרכה ממוקדת-טראומה למוסדות שונים: מרכזי החוסן, תחנות שונות לטיפול בילד ובמשפחה ועוד.
המיזם הוקם במטרה לענות על 4 צרכים בוערים בישראל של אחרי ה7.10:
1. הצורך בהנגשת סיוע נפשי לנפגעות (ונפגעים) שאינן יכולות לקבל אותו:
אנו מציעות טיפול פסיכולוגי לנפגעות מלחמה שקופות שאינן מוכרות כנפגעות איבה או כנפגעות משרד הביטחון ובכל זאת זקוקות לסיוע מקצועי.
2. הצורך העצום בנשות מקצוע העוסקות בטיפול בטראומה ויכולות לעבוד בפריפריה. במיוחד קיים חוסר במטפלות בילדים:
המיזם שלנו אינו גורע מהמשאבים של השירותים הציבוריים - אלא מחזק אותם. המטפלות שגייסנו הן מטפלות מנוסות העובדות בקליניקות פרטיות ואינן עתידות להשתייך לשירות ציבורי. הן מצטרפות למערך שלנו - וכך מספר המטפלות הזמינות גדל באופן משמעותי, והן עצמן זוכות לתרום לשיקום נפגעי המלחמה. רבות מהמטפלות מצטרפות
למיזם - גם בכדי לזכות לליווי המקצועי ולתמיכה הרגשית שאנו מעניקות ללא תשלום.
3. הצורך במטפלות מהמגזר הערבי:
במסגרת המיזם גייסנו מטפלות מהמגזר והכשרנו אותן לטפל בטראומות מלחמה. הפרויקט העיקרי שלנו בתחום זה - מציע סיוע מקצועי לעשרות נפגעים מהאסון במג'דל שמס. אנו מתרחבות כעת לעבודה ביישובים נוספים בגליל.
4. צורך בהכשרה ממוקדת טראומה וכן בהחזקה ובליווי של קהילת המטפלות שכבר עובדות עם נפגעי המלחמה: אנו מכשירות ומדריכות מטפלות במערך שלנו ובמערכים נוספים בכדי להגדיל את המענה המתאים לנפגעים הרבים בישראל.
משימת שיקום הנפש והרוח אינה מסתיימת עם תום הקרבות, היא עתידה להמשך בשנים הקרובות. בכוונתנו להמשיך לתפעל את מערך הטיפול, לחזק אותו ולהרחיב את היקפי הפעילויות:
1. הנגשה של טיפול פסיכולוגי מקצועי לאוכלוסיות מוחלשות: אנו רוצות לחזק את התשתית של המערך הקיים מבחינה פיננסית וארגונית. כיום המערך מונה 426 מטפלות בפריסה ארצית. אנו חפצות להגדיל ולבסס את הפעילות שלנו כך שנפגעים מכל המגזרים ומכל הישובים יוכלו לקבל מענה מקצועי מעולה בעלות סמלית.
2. חיזוק מערך בריאות הנפש בישראל באמצעות שיתופי פעולה בינינו לבין מוסדות קיימים. מטרתנו היא להמשיך לגייס ולתחזק מערך רחב של מטפלות מקצועיות מומחיות לטיפול בנפגעי המלחמה. מודל העבודה שלנו מגדיל את מספר המטפלות הזמינות לעבוד עם נפגעי המלחמה משום שהוא מבוסס על משאבים של מטפלות פרטיות. אנו רוצות לבסס ולהרחיב את שיתוף הפעולה בין המיזם שלנו לבין ארגונים ומוסדות ציבוריים הסובלים ממחסור אדיר של כוח אדם מקצועי (מתקשים לגייס מטפלות). כיוון שביססנו "בית רגשי ומקצועי" למטפלות, ישנה הענות אדירה של מטפלות מקליניקות פרטיות להיות שותפות במיזם. שיתוף פעולה קבוע עם גורמים נוספים יאפשר לנו להגדיל את המשאבים ולפעול לאורך זמן למען מטרה משותפת.
1. "7 פלוס מעגלים של תקווה" זכתה במכרז של קרן מנוף של הביטוח הלאומי - לצורך הפעלת מערך הכולל איתור וטיפול בנפגעי טראומה במקומות עבודה, וכן הפעלת התערבויות שנועדו למנוע מצוקה עתידית. התוכנית החלה לפעול בספטמבר 2024 ועתידה להמשך בשנה הקרובה.
2. אנו עובדים בשיתוף פעולה עם "פותחים עתיד" = חברת בת של הסוכנות היהודית. במסגרת זו, אנו מעניקים טיפול פסיכולוגי לעשרות ילדים בפריפריה הזקוקים לסיוע. "פותחים עתיד" מזהים את הילדים הזקוקים לסיוע ומשלמים על הטיפול בהם, ואנו מציעות את המטפלות המתאימות ודואגות לכך שיקבלו ליווי רגשי והדרכה מקצועית.
3. אנו עובדים בשיתוף פעולה עם מרכז "משאבים" המפעיל את מרכזי החוסן בגליל. מרכז משאבים מעביר אלינו פניות של תושבי הגליל שלא נמצא להם מענה טיפולי ב"משאבים". המטפלות שלנו מקבלות את הפונים בקליניקות הפרטיות שלהן. חלקן מציעות טיפול בשפה הערבית.
4. משרד הביטחון קיבל אותנו כמכון טיפולי מוכר מטעמו. בשבועות הקרובים אנו עתידים להתחיל לקבל פניות מטעם המשרד ולהעביר אותן לטיפול מתאים של הצוותים שלנו. ההפניות של משהב"ט הן של נפגעים "מוכרים" ואינן קשורות לטיפול בנפגעות השקופות. התגייסנו לפרוייקט הזה - בשל הצורך הגדול של משרד הבטחון במטפלות מקצועיות.
למיזם שלי זכיתי לגייס את נשות הטיפול הטובות ביותר ואני גאה בהיקף ובאיכות העבודה שאנו עושות. יחד עם זאת, אנו זקוקות מאד לייעוץ ולליווי של אנשי מקצוע בתחום העסקי והשיווקי. ליווי מקצועי בתחום יסייע לי להגדיל ולהרחיב את שיתופי הפעולה ואת מקורות המימון של החל"צ.
מודל העבודה הבסיסי שלנו מבוסס על 3 מקורות: 1. תשלום סמלי של הפונים. 2. הנחה משמעותית שנותנות המטפלות. 3. מימון של ההפרש בין השניים. מקורות המימון שלנו מתבססים על שת"פ עם גופים מוכרים ועל פילנתרופיה.
למרות שמדובר במיזם צעיר, לשמחתי - זכינו בשנה האחרונה בהכרה ובמימון ממספר רב של מקורות. יחד עם זאת, כמות הפונים אלינו הולכת וגדלה מיום ליום, והמשאבים שגייסנו אינם מספיקים בכדי לתת את המענה המלא. אני מעוניינת לייצר קשרים חדשים עם גופים שיחפצו לתמוך בנו, להרחיב את השת"פ עם מוסדות ציבוריים, ולהגדיל את הקשרים הפילנתרופיים.
אשתף אתכן מקטע קצר שכתבתי על המיזם להרצאה בכנס הפתיחה שלנו:
שלומי (השותף היקר שלי) ואני יושבים בשדות נגב עם רכזת של פותחים עתיד שאחראית על איתור הילדים "השקופים". הפס קול של הפגישה: הדי פיצוצים מתמשכים של אש כוחותינו. בחדר ליד מתנדבת מקסימה מפעילה חוג בישול. ילדים ישראלים, פליטי מלחמה שנאלצו לחזור לביתם, לומדים לבשל לצלילי קרבות.
ורד - הרכזת מודה לנו מעומק לבה. היא מתרגשת, מופתעת מהשינויים שכבר מתחוללים בזמן שגרת-מלחמה: ילדים מפסיקים להרטיב, מוכנים לישון לבד.
אני דומעת כשהיא מספרת על לי זאבי פרקש - אחת מהמטפלות של המיזם שלנו. לי קיבלה לטיפול ילדה. אמא שלה סיפרה שהיא בחרדה ואינה יוצאת מהבית מאז שחזרו לעוטף. היא משתפת את לי בשיחת טלפון שאין לה דרך להביא את הילדה לטיפול - משום שהילדה חרדה מכדי לצאת. היא לא הולכת לבית הספר, לא מבקרת חברות ומעבירה את הימים בבדידות מצמיתה. לי התל אביבית מקשיבה, מבינה ואז.... נוסעת אליהן הביתה. בעינייה הטובות והחכמות היא מצליחה לראות ואז גם להראות לאמא שהילדה דווקא לא כל כך פוחדת. להפך! היא רוצה לצאת. מתגעגעת לחברות ולאוויר. לי מסבירה לאמא הדואגת שבתה נשארת בבית משום שהיא חוששת שאמא היא זו שלא תעמוד בחרדה לגורלה (כן גם הן היו שם לבד באותו יום ארור וחוו אימת מוות מצמיתה). הילדה פתוחת הלב הזו, מוותרת על עצמה כדי שאמה האהובה לא תסבול עוד אחרי כל מה שעברה. ביקורי הבית של לי מכניסים קצת חמצן בין אם לבת, מנשימים את שתיהן.
עוד הרכזת מדברת איתנו את תודתה העמוקה ללי המטפלת , ולי עצמה מגיעה למקום. היא אומרת לנו שממש בעוד רגע תגיע ילדה לטיפול אצלה אבל היא רוצה להספיק להודות לשלומי ולי על כך ששילבנו אותה בקבוצת ההדרכה אצל נירה קפלנסקי. נירה מנחה אותה בפעולות פשוטות המחוללות שינויים בחיי המטופלות. ועוד תודה מיוחדת היא אומרת על כך שנירה גם מחזיקה את נפשה שלה החשופה לכ"כ הרבה כאב.
וכמו כדי להשלים את החד-גדיא ההפוך הזה
נכנסות למתחם אמא ובת. כן אותן אם ובת עליהן דיברה ורד לפני מספר דקות.... הן אלו שהגיעו בדיוק עכשיו לטיפול שלהן אצל לי. אם ובת שהסתגרו בביתן מסתובבות בחופשיות, כובשות מרחבי חירות פנימיים וחיצוניים. והילדונת ניגשת אלינו. אומרת שלי סיפרה לה שאנחנו המלאכים ששלחנו אותה אליה.... היא מראה לי בהתרגשות שהייתה דגלנית בטקס בבית ספר. ומימי (אמא) ישבה בקהל וצילמה אותה. היא כבר לא צריכה לשבת בבדידות בביתה בכדי לשמור על נפשה של מימי. לי הנפלאה פתחה את שערי הכלא של החרדה ושחררה את שתיהן לחופשי.
אז אני רוצה לומר תודה ללי הנפלאה שזיכתה אותנו ברגע של תקווה. ותודה לנירה הנהדרת שמחזיקה קבוצת הדרכה ונוטעת תקווה בלבן של אלו שהתגייסו למשימת הושטת היד לנפגעות השקופות. תודה לכל המטפלות הנפלאות במיזם, ותודה לכל הצוות הנדיר של המדריכות שלנו שמתנדבות ללוות את המטפלות. אני מקווה ומאמינה שנמשיך לפעול למען שיקום נפשן של הנפגעות ולמען שיקום הרוח של ישראל. ובאשר להדרכה - הרי זו היד המושטת אל מושיטי היד = בעייני אין חשובה ממנה. היא זו המייצרת מעגלים של תקווה. כל הדרך למעלה.
תיעוד בתמונות
מחכות לכן ולכם בבית | Bring them home now
אם כבר נרשמת למיס פיקס בעבר
כבר רשומה? התחברי
מייד תועברי לעמוד המתאים
מצאנו את המייל שלך במערכת
אבל חסר לנו טלפון שלך לצורכי אימות. שלחנו לך מייל באמצעותו תוכלי לעדכן את הטלפון שלך ולהכנס למערכת
(שווה לחפש גם בספאם)