כשבועיים לאחר ה7.10 הוקם המרלו"ג (המרכז הלוגיסטי) החברתי של התנועה הקיבוצית לנפגעי המלחמה בשת"פ עם משקי גרנות, עמותת חבצלת ואיגוד התעשייה הקיבוצית.
המרכז נותן מאז ועד היום מענה לצרכים המשתנים של אוכלוסיות מפונות ונפגעות הלחימה בעוטף ישראל (נגב מערבי וגבול הצפון) בכל המגזרים בחברה הישראלית.
המרכז דוגל בחיבורים ושותפויות בין פרטים וחברות ומהווה מקום מפגש בין אנשים לפעילויות התנדבות מגוונות ברחבי ישראל.
במרלו"ג מתקיימים פרויקטים משתנים בתחום ההתנדבות ביניהם:
- ייצור שמיכות כובד לפוסט טראומה (פרויקט הדגל) באמצעות כ-100 תופרות מתנדבות ברחבי הארץ
- סדנאות נגרות - הכנת ריהוט באמצעות חברות עבור בתי ספר של מפונים, קהילות מפונות ופרויקטים להנצחת חללי "חרבות ברזל".
- שי לשבים - עבור חטופים ששבו לביתם - אריזה וחלוקה של תיק צ'ימידן ובתוכו ציוד מותאם אישית לפי מידות ובקשות מדויקות, ביגוד, הנעלה, צעצועים (לילדים) שמיכות כובד, מתוקים ועוד..
-שי לקהילות ששבות לביתן- חלוקת שי מתוק ומוצרי טואלטיקה לקהילות קיבוציות בתהליך השיבה הביתה.
-שי ליולדות מפונות- ציוד ליולדות בהתאם למין הילוד - ביגוד, צעצועים ופינוקים
-ערכות חזרה לגן ולבית הספר- לקראת החזרה ללימודים חלוקת ציוד מקיף (ילקוט וציוד מותאם)
-מיזם "יש אבנים עם לב אדם"- (יוזמת הקרמיקאית דרורה אפשטיין, מקיבוץ נגבה) חלוקת 1,400 ערכות למשפחות השכולות מה7.10 המכילות 18 לבבות קרמיקה צבעוניות כתחליף למנהג היהודי של הנחת אבנים על הקברים.
ופרויקטים נוספים בתחום שיקום הקהילות והנצחה שמשתנים בהתאם לצרכי השטח.
במרלו"ג מתנדבים מידי יום כ-20 מתנדבים מחברות, ארגונים, מכינות וקיבוצים לצד מתנדבים קבועים בני הגיל השלישי אשר משמשים כמלגזנים ומשנעים של ציוד.
עד כה התנדבו במרלו"ג כ1,600 מתנדבים ונתרם ציוד בשווי של מעל 16 מיליון ש"ח מהארץ ומחו"ל מהמגזר הפרטי והעסקי.

ב7.10 התנועה הקיבוצית הפכה ברגע אחד לחזית העורף האזרחי, תוך שעות בודדות הקמנו מוקד חירום וטיפלנו בבקשות הקשורות להצלת חיים באופן מיידי, מהעברת סולר תחת אש ועד העברת מים לקיבוץ שנפגעו בו התשתיות ולא היו מים זורמים לכיתת הכוננות ועוד... וכך, תוך כדי תנועה מפניות מסוג זה החלו להיכנס פניות לציוד חיוני, בקשות לאירוח, הכנה של לוויות ושבעות ועוד ועוד...
בתור מנהלת מחלקת מעורבות בחברה בתנועה הקיבוצית, עד ה7.10 עסקתי במגוון תפקידים, ביניהם: ניהול פרויקטים בתחום העשייה החברתית (סלי מזון ואוכל מבושל לאוכלוסיות מוחלשות בחגים, איסוף ציוד לאוקראינה, תמיכה במשלחות שיצאו לסיוע ברעידת אדמה ועוד...), חיבור של בתים לחיים לאנשים עם מוגבלויות לקהילות הקיבוציות, עידוד אומנה, תכנית "מצמיחים עתיד"- לדור חדש בחקלאות והקמה וליווי של צוותי מעורבות חברתית בקיבוצים.
מאותו יום ארור, תוך זמן קצר עלתה בי התובנה שעלינו להקים מרכז לוגיסטי חברתי שירכז את התרומות ויאפשר לכל מי שמעוניין להיות חלק ממערך ההתנדבות והעשייה המשמעותית לאוכלוסיות המפונות והנפגעות. יצרתי קשר עם ארגון גרנות שנרתם באופן מידי לפעילות ותרם לנו בית אריזה ריק בגודל 2,500 מטר , גייסתי את מנכ"ל עמותת חבצלת, עוזי שמש שסייע לי בהקמת המערך הלוגיסטי ומנכ"ל איגוד התעשייה, גיל לין (היום ראש מועצת מגידו) אשר יחד גייסנו תרומות למפונים ולנפגעי המלחמה. לאחר מספר חודשים המשכתי להוביל את המערך, באמצעות צוות עובדים מצומצם (מנהל מרלו"ג, מנהל.ת תפעול ומנהלת משרד) ומתנדבים קבועים ומשתנים, תוך בניית אסטרטגיה ארגונית ורתימת שותפים במודל משולב ארוך טווח של תרומה ושותפות בפעילות ההתנדבותית.
עד כה סייע המרלו"ג למעל 200 קהילות ויותר מ250,000 איש.
מאז ה7.10 תפקידי בתנועה הקיבוצית השתנה , היום, אני עוסקת בניהול המערך האסטרטגי וגיוס המשאבים של המרלו"ג החברתי, ניהול מערך ההתנדבות בעוטף ומנהלת בשותפות את תכנית "חיבוק עוטף" המסייעת לקיבוצים בניהול מערך ההתנדבות בקיבוצם באמצעות בתי מתנדבים וגמלאי שנת שירות.
אני גאה לעמוד מאחורי היוזמה של הקמת המרלו"ג החברתי של התנועה הקיבוצית ולהיות בין הנשים היחידות שפועלות כיום בתחום הלוגיסטי, בסביבה גברית ופורצת מוסכמות זו.
אני מאמינה שמי שחולמת תוכל להגשים וגם "השמיים הם לא הגבול".