מגיל 3 ידעתי שארצה להיות שחקנית זמרת ורקדנית, ולאט לאט עם השנים התחלתי להבין שזה לא יהיה רק בארץ.
בגלל שאני דוברת שלוש שפות (עברית,אנגלית,וספרדית) הרגשתי שאוכל לייצג את מדינתינו בחו"ל ובתעשיית הקולנוע והתיאטרון העולמית בפרט.
שנה וחצי אחרי שעברתי ללוס אנג'לס קרה השביעי באוקטובר. הייתי בארצות הברית , וכמו כולנו נפלתי לדיכאון, חוסר משמעות, לא היה טעם לקום בבוקר.
האשמה, והמחשבה שבקלות יכולתי להיות במנהרה בעזה במקומם מוטתה אותי, לא האמנתי שזה קרה לנו, ובנוסף להכל ראיתי לצערי הרבה סירטונים נוראיים בלי שליטה, מראות שלא אשכח לעולם וצילקו אותי עד היום.
אחרי כמה שבועות הבנתי שאני חייבת לקחת את המקצוע שלי ולהשתמש בו, להשתמש ביכולות הדיבור שלי, עמידה מול קהל, ביכולתי כזמרת, הכל הכל רק כדי לעזור למדינה שלי ובעיקר לקדם את החזרת החטופים בכל דרך שאני יכולה.
אז התחלתי לפרסם סירטונים באינסטגרם, באנגלית וספרדית, סרטונים שזכו לאלפי צפיות, וגם עוד יותר מרגש, לקבל הודעות מישראלים, כמה זה מחזק אותם וכמה עליי להמשיך בכל הכוח .
קיבלתי גם המון הודעות של אנשים שניזונו מאינפורמציה שקרית, והסברתי, והנגשתי את מה שאנחנו עוברים להם.
בנוסף התראיינתי בפודקאסטים עם תפוצה רחבה על החטופים, סיפרתי את הסיפורים שלהם, הכל כדי להעלות את המודעות ולספר לעולם את האמת.
כשאתה נמצא בחו"ל אתה מבין כמה ההסברה היא בין הדברים החשובים ביותר למדינת ישראל, וכמה הפרופגנדה של חמאס מחלחלת.
בנוסף התחלתי להופיע כזמרת באירועי גיוס כספים לחיילים , שגייסו כסף רב.