בכל הנשמה: ריכוז התנדבות בקהילת כל הנשמה ובשכונות הסמוכות כחלק ממנהיגות של הפרויקט קרן צדקה
התאמנו את עצמנו לצרכים המשתנים מיד אחרי ה7.10 ועם פרוץ המלחמה. כבר באוקטובר התחלנו לבשל בקהילה ארוחות לחיילים.
רצינו לעשות שוק לחקלאים מהעוטף למכור בעיר אבל הבנו שהם יותר זקוקים לסיוע במשק.
התחברנו עם "לקט ישראל" ו"לתת" ועם "צו 8 לחקלאות" ו "אחים למשק" והתחלנו לקבל פניות מחקלאים בדרום, בשרון ובעוטף.
רוב נשות הקשר היו נשים וגם רוב המתנדבים-ות. זאת היתה העצמה לעבוד בשדות- משהו שרובנו לא עשו בחיים. הצלנו יבול שאחרת היה מתרכב ונזרק, מייקר את המחירים לצרכנים ומסכן את החקלאים בפשיטת רגל.
ארגננו קבוצה של 65 חברי קהילה ושכנים שנענו כבר בסוף אוקטובר 2023 למשימה, כל פעם בהרכב אחר. זוגות ויחידים מרקעים שונים. עשינו גיזום, קטיף, אריזה... כל מה שהיה נחוץ. הקשבנו לסיפורים של החקלאים ותמכנו בהם ברמה האנושית ליד הסיוע המעשי. ארזנו ותרמנו אוכל למקלט נשים בירושלים.
הבאנו חזרה לירושלים 200 קילו תות מעין שריד. הקמנו מיני-שוק ליד הקהילה בבקעה ותוך שעתיים מכרנו את כל התותים ושלחנו את ההכנסות לחקלאי מיד. מכרנו גם תפוזים. התמדנו וממשיכים להתנדב. חילקנו מזון לקשישים ולנזקקים יחד עם ארגונים אחרים. הכפלנו את ההישגים על ידי חיבור עם ארגון "תכלית" שדואגת לנזקקים.
מחסור בעובדים חקלאים תאילנדים וערבים. ייאוש בעלי משק ופחד מיכולתם להמשיך לעבוד את האדמה ולא לקלקל את התוצרת.
לולא המתנדבים הרבה סחורה היה מתבזבזת ולא מגיע לצרכנים.
המתנדבים עבדו את האדמה כדי להכשיר אותו ליבול החדש.
המעורבות גרמה לנו להרגיש שוב ושוב את חשיבות היציאה שלנו מאיזור הנוחות הפיזי והגיאוגרפי על מנת לתרום את חלקנו ברחבי הארץ ובעיקר בדרום ובעוטף.
הרחבה של מעגל המתנדבים לאנשים בשכונה שלאו דווקא קשורים לקהילה, סבסוד לאוטובוס והכשרת מוביים ומובילות נוספות כדי להטמיע עוד יותר את מושג ההתנדבות כערך יהודי בתוך חיי הקהילה. יש לנו פעילות גם עם מהגרים מאוקראינה ורוסיה ועם פליטים מאפריקה. יש לנו קפה שפות עם שכננו מבית ספפה. כל זה מחזק את המדינה וגם את המתנדבים עצמם.
להמשיך להתנדב משך כל השנה כפי שאנחנו עושים כבר 40 שנה בכל הנשמה וללמוד כלים לתגובות מהירות ומדויקות במצבי חרום עתידיים ( לא עלינו).
הייתי שמחה להכשיר מנהלת התנדבות חדשה מאחר שאני חוזרת לעבוד במשרה מלאה במרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית - ירושלים - תחום שהכרתי כשעבדתי בעבודה סוציאלית במחלקת הרווחה בעירייה ובמסגרת עבודתי כעורכת דין ושנהיה קרוב ללבי בעקבות המלחמה. הייתי ממשיכה להשיג אוטובוסים למתנדבים על מנת להקל על אנשים מכל הגילאים ומכל רקע אקונומי להגיע להתנדבות. הייתי מוציאה סרטון על האימפאקט המעשי והנפשי של עמלו ושל קבוצות אחרות הו על המורל והן על התפקוד המעשי של ענף החקלאות ועל תחושת ה "כל ישראל ערבים" - לתת השראה לצעירים בארץ, ליהודים בחו"ל ולאנשים ברחבי העולם שרואים רק את הצד השחור של ישראל בחדשות אך מן הראוי שיקבלו ממנה השראה וכלים לתיקון העולם. ברגע שיש בסיס לוגיסטי טוב זה יביא עוד ועוד מתנדבים ונוכל ליצור מערך קבוע ושלם שיעבוד גם בעיתות חרום בעתיד.
בתחילת המלחמה גויסו הרבה מן ילדי הקהילה, חיפשנו איך ניתן לעזור ובחנוכה החלטנו להכין מארזים למשפחות המילואימניקים, מארזים שמחממים את הלב עם עוגות, לימונים וצמחים שמהם ניתן להכין תה. החלטנו שאנחנו רוצים לעזור לחקלאים ועסקים שנפעו מהלחימה ואת כל מוצרי המארז רכשנו מחקלאי ומאפייה באופקים. הגענו ועזרנו בשדה,בליקוט ואריזה, זה היה ממש חבל הצלה בשבילו, תרומה חברתית בשבילנו, ערך מוסף וחיבור לאוכלוסייה המקומית.
לעוד תמונות: https://drive.google.com/drive/folders/1J4-Kl3IOPByHNoIfV-rSqqU2xo2weWpc?usp=sharing
תיעוד בתמונות
מחכות לכן ולכם בבית | Bring them home now
אם כבר נרשמת למיס פיקס בעבר
כבר רשומה? התחברי
מייד תועברי לעמוד המתאים
מצאנו את המייל שלך במערכת
אבל חסר לנו טלפון שלך לצורכי אימות. שלחנו לך מייל באמצעותו תוכלי לעדכן את הטלפון שלך ולהכנס למערכת
(שווה לחפש גם בספאם)