שמי ד״ר מיכל קומם ומזה שנים רבות אני עובדת עם נערות בישראל. בשנתיים האחרונות אני לומדת סוגיית שקשורות בנערות בעולם. למדתי שארגונים שעובדים עם נערות מתמודדים עם מספר אתגרים:הראשון, עבודה עם נערות אינה עומדת בראש סדר העדיפויות וגם העובדים מרגישים בשוליים. השני, העובדים מגיעים ממקצועות שונים- עבודה סוציאלית, משפטים, זכויות אדם, פיתוח בינלאומי ועוד ונעדרים ידע בסיסי משותף או חשיפה לתחום הדעת המתפתח של לימודי נערות. שלישית, עבודה עם נערות נוגעת בסוגיות חברתיות רגישות. העובדים בעצמם חשופים לסוגיות אלה ועלולים לפתח קשיים ושחיקה. The global girlhood hub מהווה מענה לאתגרים אלה. ההאב יוצר ״אנחנו״ של אנשי מקצוע שעובדים עם נערות ובכך מפחית חרדה ושחיקה. ההאב מאפשר למידה וחילופי ידע וכן מאפשר העברה של פרקטיקות מיטיבות ומצליחות. הלכה למעשה, הקבוצה הראשונה של ההאב היא קבוצה של אנשי מקצוע מארגונים שעובדים עם נערות בישראל ובעולם ללמידה משותפת של נושאים בעולמן של נערות, למידה אחת מהשניה על פרקטיקה מיטיבה והכרות אישית-מקצועית (net working). במסגרת ה- hub נשות המקצוע נפגשות אחת לחודש בזום, למפגש בן שעתיים הכולל הרצאה מעולמות התוכן של חקר נערות, הצגת פרוייקט של עבודה עם נערות ולאחר מכן דיון בקבוצה או בחדרים.
המטרה היא ליצור ״אנחנו״ של נשים שעובדות עם נערות: לבסס את קבוצת הנשים, ובהמשך קבוצות נוספות, כקהילת ידע, שותפות לדרך המקצועית ומחזיקות נושאי הנערות בארץ ובעולם. בהאב הראשון משתתפות נשים בדרג של מנהלות ארגונים לצד נשות אקדמיה מישראל, גאנה, קניה, פרו, גוואטמלה, צ׳ילה, אנגליה. הנערות שמקבלות סיוע מארגונים אלה הן נערות שבישראל היינו רואים אותן כנערות בסיכון ובעולם הן מתוארות כנערות שמתמודדות עם נורמות מגדריות דכאניות, נעדרות זכויות כמו הזכות ללמוד בבית ספר או נפגעות בגופן בשל פרקטיקות מסורתיות כמו מילת נשים.
בשלב הבא יפתחו האבים נוספים עד לכדי קהילה או בית ספר ללמידה, שיתוף בידע, התייעצות ושימת הנושאים שקשורים במערות, ואת הנערות עצמן במרכז תשומת הלב והעניין הציבורי והמקצועי.