על אף שהאוכלוסייה הערבית מהווה רק כ-21% מהאוכלוסייה הישראלית, 40-50% ממקרי האלימות החמורים כלפי נשים מתרחשים בחברה הערבית ובחברה הבדואית בדרום, המצב חמור עוד יותר. כמו כן הפשיעה המשתוללת והבלתי נשלטת בחברה הערבית גם היא משפיעה לרעה על היחסים בתוך המשפחה ומגבירה את המתח והאלימות נגד נערות ונשים, ומשליכה על אנשי ונשות המקצוע שמטפלים בנערות ונשים קורבנות האלימות, ולפעמים גם הם מאוימים בעצמם.
המיזם מיועד לחיזוק ולהכשרת המטפלות והמטפלים בחברה הערבית הוקמה במטרה לשנות מציאות זו. התוכנית נולדה כחלק מחשיבה אסטרטגית מחודשת, לאחר עבודת עומק אינטנסיבית של העמותה בחברה הערבית בצפון (מאז שנוסדה) וגם הבדואית בנגב (בשנתיים האחרונות) – שבעקבותיה למדנו כי על מנת להילחם בתופעת האלימות המגדרית עלינו לפעול בכמה חזיתות ולספק מענה רוחבי שישפיע על כל הגורמים בקהילה – הנשים עצמן, המטפלים והמטפלות שלהם, הרשויות המקומיות, אנשי ונשות חינוך בקהילה, בני ובנות נוער והציבור הרחב.

המיזם יספק כלים חדשים למטפלות והמטפלים ותרחיב את ארגז הכלים העומד לרשותם דרך ארבעה אפיקי פעולה שונים:

1. הכשרת מטפלות/ים – שתי הכשרות (בצפון ובחברה הבדואית בדרום), בכל הכשרה יתקיימו 10 מפגשים ל-20 נשות ואנשי מקצוע העובדים עם נשים הסובלות מאלימות בחברה הערבית – עובדות ועובדים סוציאליים, פסיכולוגיות/ים ועוד. ההכשרות יעבדו בשני מישורים (תוכנית מפורטת תישלח במידת הצורך): א. סיוע רגשי וחיזוק הביטחון האישי של המטפלים עצמם – המטפלות והמטפלים יקבלו כלים בסיסיים להגנה עצמית ולהתנהלות במקרה של פגיעה; ב. הקניית ידע וכלים לזיהוי סימני אלימות והערכת מסוכנות. מדובר בהשתלמות שפיתחתי יחד עם קוליגות שהם/ן אנשי ונשות מקצוע בפורום אד'אר, המסייעת לאנשי מקצוע לזהות את רמת הסכנה שבה נמצאת הנערה/האישה ולפעול על מנת להרחיקה מהגבר האלים (על פי נוהלי משרד הרווחה ובשיתוף פעולה איתו). בנוסף לתכנים שפיתחנו, נשלב השנה גם תכנים על הטמעת כלים טכנולוגיים, הכוללים הסרת חששות וחסמים לשימוש בטכנולוגיה, והדרכות לשימוש בכלים הספציפיים אותם נרצה להטמיעה.

2. הטמעת הכלים הטכנולוגיים: ביצענו תהליך מיפוי שבעקבותיו איתרנו שלושה כלים טכנולוגיים רלוונטיים לקהל היעד שלנו. דרך סדנאות העלאת מודעות וההסברה לאנשי ונשות המקצוע, נרצה להטמיע את שלושת הכלים. אמנם מדובר בכלים קיימים, אך אנשי ונשות המקצוע בחברה הערבית אינם מכירים אותם ולא משתמשים בהם. מדובר בקהל יעד עם אוריינות טכנולוגית נמוכה.
א. Irisk – שאלון דיגיטלי להערכת מסוכנות: כלי שבאמצעותו יוכלו הנשים והמטפלים לזהות סימני אזהרה גם כאשר אין למטפל גישה פיזית אל האישה או הנערה. מאז פרוץ מגפת הקורונה לאנשי המקצוע הייתה גישה מוגבלת אל הנשים והמשפחות המטופלות, ולצערנו מגמה זה ממשיכה גם היום. כמו כן, פעמים רבות, ובמיוחד באזור הצפון, ברמלה בלוד ובנגב – המטפלות/ים מנועות/מנועים מלערוך ביקור בית בשל איומים על חייהם וכן בשל איומים על חיי הנשים או הנערות. הכלי הדיגיטלי, המבוסס על שאלון עבור האישה/הנערה, יאפשר למטפלים לקבל תמונת מצב מלאה יותר בנוגע למצב בבית, גם כאשר אין מפגש פנים אל פנים – ולפעול בהתאם. מדובר בכלי חינמי שזמין לשימוש ומתורגם לערבית: https://i-risk.co.il/
ב. 7chairs - ממשק לניהול קבוצות תמיכה וירטואליות אנונימיות: מדובר בפלטפורמה המאפשרת לנהל קבוצת תמיכה דרך התכתבות באופן וירטואלי ואנונימי, וכך מסירה חסם מרכזי להשתתפות – החשיפה האישית. נרצה לחשוף את העובדים הסוציאליים לשימוש בכלי ולהקים קבוצה של נשים ערביות שיוכלו להיתמך על ידי קבוצת השווים שלהן.
ג. Relyon - לחצן מצוקה בהפעלה קולית: לחצן מצוקה שניתן להפעיל באמצעות מילת קוד. כיום האפליקציה אינה פועלת כלל בחברה הערבית. יצרנו קשר עם מנהלת החברה ובנינו תוכנית להתאמה והתנסות ראשונה בטכנולוגיה עבור עובדים סוציאליים מהחברה הערבית.
הכלי שיאפשר להגביר את תחושת הביטחון של העובדים הסוציאליים: אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בטיפול באלימות נגד נשים בחברה הערבית הוא העובדות והעובדים הסוציאליים ושאר אנשי המקצוע המטפלים, שניצבים כמתרס בין אנשים ונשים שחיים באותה השכונה או הכפר שבה הם עצמם חיים, ולעיתים ישנה אף קרבת דם בינם לבין המטופלות ומשפחתן. הפוזיציה המורכבת שבה הם מצויים בשילוב חוסר משאבים משווע בתחום, מביאים לחוסר אונים קשה בקרב המטפלים, ובמקרי קיצון הן והם עצמם מאוימים בפגיעה ואף ברצח. הפרויקט המוצע הזה, צומח מהצורך בקרב נשות ואנשי המקצוע המטפלים בנשים ובמשפחות – עובדות סוציאליות/ עובדים סוציאליים – לקבל סיוע וגיבוי שיאפשרו להם לבצע את עבודתם במקצועיות ובבטחה, ולשנות את המציאות שבה הם חיים. ברוב מחלקות הרווחה, הצוותים המקצועיים אינם מקבלים ליווי והדרכה שוטפת בנושא של שמירה על ביטחונן/ם האישי והמצב בשטח מוכיח כי כלי זה הכרחי על מנת לאפשר להם לבצע את עבודתם. אנו חרטנו על דגלנו לתמוך בנשות ואנשי המקצוע בכל מישורי חייהן/ם הן המקצועיים, באמצעות ליווי, הכשרות והדרכות, הן במישור הרגשי, באמצעות ליווי, העצמה וחיזוק החוסן הנפשי והן במישור הפיזי, שמירה על ביטחונן/ם האישי דרך חידוש באמצעים להגנתן/ם האישית.

3. מדריך (Manual) – פרסום והפצה של מדריך מדעי שיכלול חומרים בנושא הטכנולוגי עם הסבר כיצד ניתן להשתמש בכלים הטכנולוגיים המוצעים בתוכנית זו. כמו כן תכלול החוברת מאמרים המנתחים את המציאות של חיי הנערות והנשים בצל האלימות המגדרית ושלוש אחרי משבר הקורונה ובעיצומו של גל הפשיעה הגואה בחברה הערבית. החוברת תנוסח בערבית פשוטה ונגישה, ותופץ, הן לקהילת המטפלות/ים והן לקהל הרחב, על מנת להעלות את המודעות בנושא האלימות במשפחה, לסייע לנשים לזהות סימני אזהרה ולהקנות כללי אצבע להתנהלות במצבי סיכון ולפנייה לעזרה.

4. כנס מקצועי – נקיים כנס מקצועי ארצי לקהילת המטפלות/ים בנשים בחברה הערבית הסובלות מאלימות, ובו יוכלו אנשי המקצוע לחלוק מניסיונם וללמוד זה מזה, במטרה לקדם שיח מקצועי עשיר ויעיל. הכנס יכלול הגברת מודעות לשימוש בטכנולוגיה במקצוע וחשיפה לכלים טכנולוגיים קיימים.

נשות ואנשי המקצוע המטפלות/ים בנשים בחברה הערבית הסובלות מאלימות, למעשה חיים בתוך הקהילה שבה הם מטפלים – מציאות זו מביאה עמה אתגרים רבים, נוסף על אלה הקיימים ממילא כאשר מטפלים באלימות במשפחה, ולכן עלינו לחזק את המטפלים והמטפלות. רק כך נצליח להכשיר את הקרקע לשינוי תפיסתי רוחבי ולפעילות ארוכת טווח, לטובת שינוי עמוק של המציאות הקיימת.