שמי אסתר אלקיים, אני קולנוענית ישראלית פמיניסטית. כתבתי ביימתי וערכתי את הסרט - ׳שתיים׳(דרמה קומית 80 דק׳) סרט עלילתי באורך מלא, הראשון בארץ ישראל, שמביא למסך הגדול את סיפורן של זוג נשים שחולמות להביא יחד ילד לעולם. הייתי מועמדת לפרס אופיר בקטגוריית העריכה לסרט זה. ׳שתיים׳ זכה להצלחה רבה בעשרות פסטיבלים ברחבי העולם והיה סרט הפתיחה של פסטיבל TLVfest, שם השחקניות הראשיות - מור פולנוהר ואגם שוסטר, קיבלו ציון לשבח על משחקן בסרט. את הסרט הזה עשיתי בשתי ידיים, כשיצאתי לדרך לא היתה לי שום תמיכה ופשוט החלטתי שאני יוצאת ומצלמת את התסריט שכתבתי, נעזרתי בהמון חברים מוכשרים שחברו אלי ליצירה וזה היה תהליך מדהים של חופש יצירה ותושיה, בשלב מסויים חברתי למפיק רונן בן טל וקיבלנו תמיכה מקרן הקולנוע הישראלי. במקביל לעשיית הסרט עברתי בעצמי את התהליך של לנסות להכנס להריון, תוך כדי כתיבה, תוך כדי צילומים צילומים, ערכתי את הסרט כשהייתי בהריון והיום אני אמא יחידנית מאושרת לילדה מדהימה בת שנתיים ושלושה חודשים. כעת הסרט יוצא להקרנות מסחריות בסינמטק תל אביב ובסינמטקים בכל הארץ. זהו הישג לקהילה בפרט ולנשים בכלל שסרט מסוג זה מגיע למעמד של הפצה . יש בדרך בה הסרט הזה נעשה בשורה. נשים יכולות גם ליצור וגם להיות אמהות מסורות. עולם הקולנוע והעולם בכלל, הוא מרוץ הישגי קפיטליסטי שלא פעם מעמיד את היותנו אמהות מול מסלול הקריירה שלנו מבחינת זמן, תשומת לב ואנרגיה. למה? העולם צריך להשתנות ולהיות יותר מותאם לנשים ולאמהות ולא אנחנו. יש בסרט עצמו גם בשורה של קולנוע עצמאי בועט, אוטנטי מחדש ומרגש. שקורא לנשים לקום וליצור, בלי לחכות לאישור מאף אחד.הסרט סוקר באופן נרחב ע״י גופי התקשורת (חדשות ערוץ2, גלית ויואב, קובי מחט, הארץ, ישראל היום, מאקו ועוד). תקציר העלילה: שתי נשים נשואות ואוהבות מחליטות לעשות ילד. יחד הן מעזות לחלום להקים משפחה, בטוחות שהאהבה שלהן תנצח כל מכשול בדרך. בר 34 שפית במקצועה, סבלה בעבר מדיכאון ועדיין נמצאת בטיפול תרופתי, מה שמונע ממנה להיכנס להריון בעתיד הנראה לעין. עומר 31 בת זוגה רקדנית וניהלה בעבר מערכות יחסים עם גברים, היא זו שתכנס להריון. המסע למימוש החלום מתחיל בהתרגשות רבה והמון אופטימיות. בחירת התורם מקטלוג היא אירוע משמח והמפגשים עם הצוות הרפואי מביכים ומשעשעים. ההזרעות מתחילות, הקשר בין הבנות עמוק וטוב והשתיים מצליחות אף להינות מהתהליך. אולם ככל שהניסיונות מתמשכים וחוזרים על עצמם ללא הצלחה, הכישלון והאכזבה מכרסמים בכל אחת בנפרד. מסתבר שעומר נכנסה לתהליך התובעני בתמימות ובחוסר מוכנות רגשית ובר מצידה מתוסכלת מעמדת ה׳מלווה׳ של התהליך שצריכה לספק תמיכה והבנה כל הזמן. החשש להביא ילד לעולם מבלי לדעת מיהו אביו הביולוגי, שליווה את עומר מלכתחילה, לא מרפה ממנה, ואליו מצטרף עכשיו גם הפחד מהשלב המתבקש הבא: הפריה חוץ גופית. מתוך המצוקה והמלחמה על שמירת הקשר בניהן נוסעות בנות הזוג לאילת, שם הן פוגשות את יוני 38 בן הזוג לשעבר של עומר. בר, שחששה תמיד להכניס אב ביולוגי לתמונת המשפחה, מציעה לעומר את יוני כתורם זרע. יוני נענה להצעה, אם כי ניכר שעדיין לא התגבר על כישלון יחסיו עם עומר. ליל הביוץ המיוחל הגיע והשלושה נפגשים להזרעה ביתית. האירוע הטכני בעיקרו מציף את כל הקונפליקטים סביב התהליך.<