במרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית מוקם ארכיון ייחודי לשמירת עדויותאישיות של סיפורי חיים של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית. חשיבותו והשפעתו שלהפרויקט ניכרות הן במישור האישי והן במישור החברתי.במישור האישי, פרויקט התיעוד הוא בעל איכויות תרפויטיות עבור הנפגעות והנפגעים.באפשרותן לספר את סיפורן בסביבה תומכת ומעצימה, ולהציגו כחלק מסיפור חיים שלםכשהן בוחרות במה להתמקד, ובאיזה אופן להביא את סיפורן. סיפור הפגיעה הוא רק חלקמהסיפור הכולל, והמתעדת היא הרבה יותר מרק נפגעת.במישור החברתי, פרויקט התיעוד מחלץ את הסיפור מהמרחב האישי אל המרחבהקולקטיבי, ושוזר אותו כחלק מתופעה חברתית חוצת קהילות ומגזרים. הפקדת סיפור אישיבארכיון הופכת כך לפעולה של תרומה לשינוי השיח החברתי, ולהעלאת המודעות בכלהקשור בתופעת הפגיעה המינית. רבות מהמתעדות מדגישות את חשיבות הדבר בעינהן.כל אישה או גבר שמתעדים את הסיפור בוחרים מה יעשה בו: הוא יכול להשמר בארכיון סגור, או אםיתאפשר שימוש בסיפור לצרכי מחקר, או לטובת הדרכה מקצועית או לצורך הקרנות כחלקמפעילויות למען שינוי חברתי. השליטה המלאה בשימוש בתיעוד נמצאת אך ורק בידיהמספרת.עד כה, נפגעות ונפגעים יכלו לספר את סיפורם בשני ערוצים פורמליים: המשפטי והטיפולי.במרחב המשפטי הפוגע הוא האשם ויש להענישו, במרחב הטיפולי הנפגעת היא זו שחשה'לקויה' וזקוקה לטיפול. שני המרחבים הללו מותירים את סיפור הפגיעה כנראטיבאישי. החידוש בפרויקט התיעוד, הוא בהוצאת הפגיעה מהקונטקסט האישי והבאתולקונטקסט החברתי באופן מגונן, מיטיב ומתוך שליטה מלאה של מספרת הסיפורבקהלים אליו הוא ייועד.אחת מכל 3 נשים תעבור פגיעה מינית במהלך חייה, אחת מכל 5 נשים תעבור אונס. בקרבילדים עד גיל 12 שיעור הפגיעה דומה בין בנים ובנות: 1 מכל 7 ילדים וילדות יאלצו להתמודדעם תקיפה מינית מסוג כלשהו.כל אישה ואיש אשר עברו פגיעה מינית כלשהי, יכולים לתעד את סיפורם במסגרתהפרויקט. חשיבות מיוחדת ניתנת לתיעוד סיפורי חיים של נשים ואנשים אשרפלטפורמות אחרות, דוגמת האינטרנט, אינן מתאימות או נגישות להם: א/נשיםמבוגרים/ות, א/נשים מקהילות סגורות החוששות/ים מחשיפה, וא/נשים אשר עברו פגיעותמיניות חמורות, למשל במסגרת המשפחה, ולא מוצאים מרחב מתאים לשתף את סיפורם/ן.
