האימפקט החברתי של המיזם
טיפול במקרי אלימות בזמן מיידי ומניעת מקרי קצה של רצח ו/או פגיעה בנשים/ בילדים וילדות.
הענקת תחושת ביטחון לילדות/ים שהן/ם לא לבד ויש להן/ם למי פנות 24/7
הרתעה- כשיש יותר מיזמים ואמצעי מניעה פיזים ודיגיטליים נוצרת הרתעה משמעותית וכך פוחתים המקרים של פגיעה בילדים. הזעקת עזרה מיידית לאישה מוכה ו/או לילדות/ים מוכות/ים.
החזון ומדדי הצלחה
אומרים כל המציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם ומלואו. החזון שלי הוא ליצור מרחב בטוח בכל מדינת ישראל ללא הבדל דת גזע מין ומיקום גיאוגרפי לילדות, ילדים ונשים, יצירת אמון ביכולת שלנו ליצור חברה בריאה ומוגנת עבור ילדות, ילדים ונשים.
לשנות את מצע הגידול ממקום של אלימות, קורבנות ופחד לחופש, חלום ועצמאות לרבות כלכלית לנשים. קטיעת שרשרת האלימות ויצירת חוליות חזקות בחברה הישראלית.
היתכנות כלכלית
עמותת אופק הינה עמותה ללא מטרות רווח, אין חלוקת משכורות בכלל, כל אנשי המקצוע מסייעים בהתנדבות מלאה לרבות המנכלית שגם היא פועלת בהתנדבות וללא שכר.
למיזם ישנה היתכנות כלכלית. עלות פיתוח מיזם סיוע טכנולוגי- כ450 אלש"ח. העמותה נמצאת בהליך גיוס משאבים.
השפעה מגדרית
מצמצם את הפער ברמת הביטחון והשייכות. ככל שהביטחון העצמי של נשים בסביבה כזו או אחרת הן גם יעיזו יותר גם ירגישו בטוחות לעבוד ולפעול בחוגים כאלה ואחרים בלי חשש שיפגעו בהן. ליצור חדר וירטואלי בטוח, סביבה בטוחה.
השפעה על נשים בפריפריה חברתית או בפריפריה גאוגרפית
מצמצם פערים בין המכז לפריפריה. גם ככה בפריפריה האמצעים דלים והתקציבים נמוכים, לכן ככל שהטיפול יהיה מהיר יותר ואפקטיבי יותר זה יצמצם את כל הפער הן באמצעים והן במודעות ומעורבות. מצד אחד אמצעים דלים ומצד שני במרכז יש יותר מעורבות וידיעה.
פריפריה חברתית היא הנשים האלה ששקופות. ברגע שמגיעים לנוער בקצה אנחנו מקרבים אותו בצורה משמעותית למרכז החברתי לרבות נשים בשולי החברה שנקרב אותן למרכז החברה כך שהן לא יהיו שקופות, יטופלו במהירות ובמקרים של אמהות זה ישפיע על הילדים אם יטפלו בהן. האמצעים הטכנולוגיים מאפשרים לנו לראות אותם מעבר לגיאוגרפיה הפיזית, המגדרית והאקונומית בלי הבדל מעמד, מיקום גאוגרפי, מצב סוציו אקונומי, דת, גזע.
האם המיזם משפיע על דור העתיד – ילדות ונערות?
חוסך המון לרווחה וחוסך למדינת ישראל חיסכון אדיר קדימה לטווח הארוך, עשרות שנים קדימה. זה לא רק חיסכון זו השקעה שחוסכת קדימה לרשויות החוק, לרשויות הרווחה, לביטוח לאומי חיסכון בקצבאות מה שבעצם יאוורר את המערכות במדינת ישראל, מונע מהילדות והילדים שחוו אלימות במשפחה ו/או נחשפו לאלימות במשפחה מלהפוך בגילאים מתקדמים להיות נטל על מערכת הרווחה, החוק, קצבאות, ואפילו בתי סוהר מאחר ולפעמים אנשים שנפגעו, הקורבנות, הופכים למקרבנים לפוגעים, ולמנוע נשירה ממעגל העבודה, משאיר אותם אזרחים תורמים משלמי מיסים, אזרח חיוני למדינת ישראל עובד ויצרן מאשר נטל על המערכת המשפטית, מערכת הרווחה וכל המערכות התומכות. בנוסף, קידום והעצמת נערות מגיל צעיר, לטעת בהן את הביטחון בעצמן וביכולות שלהן, חינוך בגישה חדשה שיוביל ליותר נשים בתפקידי מפתח במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי.
סיפור אישי:
נועה (שם בדוי) נערה בת 15 פנתה באינסטגרם אל רעות, מנכלית העמותה וביקשה עזרה. היא סיפרה על אב אלים כלפי האם, נועה ואחותה הקטנה, אלימות פיזית, נפשית וכלכלית. בנוסף היא סיפרה שהמצב הנפשי של האם לא טוב עקב האלימות הפיזית והנפשית הקשה ושקשה לה לראות כך את אימה, דבר אשר משפיע נפשית גם עליה ועל אחותה הקטנה. בבית הספר היא שיתפה אך לא קיבלה סיוע (לאחר התערבות של רעות התברר שהמורה כלל לא דיווחה לרשויות בניגוד לחוק) ואם לא די בכך- עקב חוסר ריכוז בעבודה והיעדרויות רבות בשל האלימות האם פוטרה מעבודתה. עוד שיתפה נועה כי קשה לה להתרכז בלימודים עקב המצב בבית, הדאגה לאימה ולאחותה, הפחד התמידי מהאבא, הדבר השפיע על הישגיה בלמודים ועל אף שהיא נזקקה לתגבור בשיעורים פרטיים לא קיבלה זאת עקב מצב כלכלי. רעות התערבה מייד ולאחר התערבותה האם ובנותיה קיבלו סיוע כלכלי שאפשר להן לחיות בכבוד, רתימת עו"ד לייצוג פרו בונו במאבק משפטי לא פשוט שהסתיים במאסר האב, רעות שוחחה באופן אישי עם המנהל במשרד בו עבדה האם ובתום השיחה המנהל הודיע לרעות כי פיטורי האם מבוטלים והוא ביקש ממנה עזרה בהכוונה כיצד יוכל לרתום את החברה כולה להוות מעטפת סיוע עבור האם ובנותיה. רעות רתמה פסיכולוגית עבור האם ופסיכולוגית המתמחה בילדים ונוער עבור נועה ואחותה, מימון חוגי העשרה לנועה ואחותה ושיעורים פרטיים להם נועה נזקקה. שנה לאחר מכן נועה סיימה את שנת הלימודים בהצטיינות וביקשה מרעות להגיע לטקס הסיום בבית הספר. במהלך השיקום נועה שיתפה את רעות כי האב פגע בה מינית והביעה בפני רעות את הפחד שלה מלספר לאם ולהוסיף לה ייסורי מצפון וכן שיתפה את רעות כי היא מתביישת לספר את את דבר הפגיעה לפסיכולוגית או בכלל. רעות שנאנסה בתוך המשפחה כ10 שנים שוחחה רבות עם נועה ולא הרפתה עד שהצליחה לטעת בה את הידיעה כי הבושה לא שלה והביטחון לדבר. רעות רתמה אנשי מקצוע נוספים לסיוע וטיפול נפשי לנועה ומתן כלים לאם להתמודדות עם היוודע דבר הפגיעה. בעקבות פנייה של רעות לדרג בכיר במערכות החינוך והרווחה, רועננו נהלים וחוקים ורעות אף הגיעה להרצות בהתנדבות לצוות החינוכי על דרכי איתור, זיהוי וטיפול בילדים מוכים ונוער בסיכון. המשפחה קיבלה סיוע מקיף בכל תחום בו נזקקו לסיוע כדי להשתקם ולרבות מיצוי זכויות. ביוזמת האם, כיום היא מתנדבת בעמותה.
