א.נשים על הקשת הטרנסית סובלים רבות מאפליה והדרה, אשר גורמות לאיכות חיים ירודה ולמצוקה נפשית חריפה, המתבטאת בין השאר בשיעורי אובדנות גבוהים מאד. כמחצית מהאנשים הטרנסג'נדרים בארץ ספגו אלימות פיזית לפחות פעם אחת על רקע זהותם המגדרית, וכ- 70% מאנשי הקהילה ספגו גם אלימות מילולית על אותו רקע. הרוב המוחלט של הקהילה הטרנסג'נדרית עובר התנסויות שליליות במרחבים ציבוריים בגלל זהותם ו/או הופעתם המגדרית, כולל יחס לא מכבד, אלימות מילולית ופיזית, אפליה במתן שירותים, ועוד. התנסויות אילו גורמות למצוקה מתמשכת.

בשל המצוקה הגבוהה, לא.נשים על הקשת הטרנסית צורך מוגבר בצריכת שירותים חברתיים ורפואיים, אך בבואם לקבל טיפול וסיוע, הם לא אחת נתקלים בבורות, חוסר ידע, יחס מבזה, שירותים אשר אינם מותאמים ונגישים, ואף בסירוב מוצהר לתת שירות בשל הזהות המגדרית. מציאות זו יוצרת חסם נוסף של הימנעות טרנסג'נדרים רבים נמנעים מקבלת שירותים.

בנוסף, נשים טרנסיות מתמודדות עם קשיים אשר נשים רבות מתמודדות עמם: אובדן פרנסה, אתגרי העוני, בדידות, מחלות ובעיות בריאות. עבור נשים טרנסיות מבוגרות, הקשיים האלה מועצמים שכן רבות מהן חיות בבדידות ואין להן בן/בת זוג או ילדים בוגרים. החיים לבד מעצימים את העול הכלכלי וגם את הבדידות. מאחר וחרדות חברתיות נוטות להחמיר עם הגיל, נשים טרנסיות מבוגרות לרוב ירתעו מפעילויות המיועדות לבנות גילן סיסג'נדריות, מחשש לדחייה או טרנספוביה והפחד לצאת למרחבים ציבורים שגם כך מהווה אתגר לאישה הטרנסית. נשים מבוגרות רבות גם לא משתמשות ברשתות החברתיות, או שאינן מוצאות תחליף לקשרים בינאישיים ברשתות החברתיות.