למאגר מספר מעגלי השפעה, פרטניים וחברתיים גם יחד.

1. את לא לבד - הידיעה על קיומן של נשים נוספות שבהן פגע אותו אדם תאפשר ותחזק את מי שרוצה בכך להגיש תלונה. הניסיון מראה שנפגעות רבות בוחרות להגיש תלונה כאשר מתברר להן שהאדם שפגע בהן הוא פוגע סדרתי – אם מתוך תחושה של חיזוק ראייתי, ואם מתוך רצון למנוע ממנו לשוב ולפגוע.

2. תיקוף והכרה - פגיעה מינית כרוכה לעיתים קרובות בתחושות של בושה והאשמה עצמית. הכרה ותיקוף של הפגיעה והשלכותיה עוזרים להפחית תחושות אלה. באמצעות המאגר, יוכלו הנפגעות והנפגעים להשמיע קול, לקבל מידע על אם יש נפגעות ונפגעים על ידי אותו פוגע, ולדעת שהן והם חלק מקהילה ומתופעה חברתית רחבה.

3. בחירה ושליטה - פגיעה מינית גוזלת מהנפגעות ומהנפגעים את תחושת השליטה והאוטונומיה, והאפשרות לבחור מה לעשות עם המידע וכיצד לפעול מסייעת להחזרת תחושת השליטה והבחירה, החיונית כל כך לשיקום.

4. הרתעה – עצם פעילותו של המאגר צפויה לשמש כגורם מרתיע בפני פוגעים פוטנציאליים, אשר נהנים כיום מביטחון יחסי בחסות אחוזי הגשת התלונה המזעריים על עבירות מין והאחוזים הגבוהים של סגירת התיקים.

5. מנגנון דיווח אלטרנטיבי – מניסיון של עשרות שנים במרכזי הסיוע עולה כי נפגעות מעוניינות פעמים רבות לייצר מעין דיווח לא מחייב – להפקיד את המקרה שלהן במקום בטוח כדי לדעת שעשו משהו, בין אם כשלב מקדים להגשת תלונה, בטרם בשלו לכך, ובין אם שבירת הסוד כתכלית כשלעצמה.