כל אדם חמישי בישראל מתמודד עם מוגבלות. לעיתים היא מולדת ולעיתים היא נרכשת במהלך החיים. רק 21% מהאנשים עם מוגבלויות ירכשו השכלה אקדמית. האימפקט שלנו מסתרע על מספר תחומים:
1. השכלה גבוהה היא סמל למוביליות חברתית. משרות רבות במשק, בייחוד משרות בכירות, דורשות תואר ראשון לפחות. מבחינה מספרית, 50% מהאנשים עם מוגבלויות מועסקים. ככל שהמוגבלות חמורה יותר, הסיכוי לעבודה נחשקת עם אופק קידום פוחת. 70% מהאקדמאים עם מוגבלות מועסקים, ללא תלות במוגבלות. האחוזים עולים עבור מסיימי תואר שני ומעלה.
2. סטודנטים דומיננטים בקורס מקבלים הזדמנות להשתלב בהתנדבות בצוות המיזם וכך מקבלים תפקידים שמכינים אותם לעולם התעסוקה. 6 סטודנטיות עם מוגבלויות מתנדבות באופן שוטף במיזם. 10 אחרות התנדבו או מתנדבות לאורך המיזם מידי פעם כמרצות, יועצות, ומבקרות.
3. מספר מועמדים עם מוגבלות אמרו שלא היו מתחילים ללמוד לתואר אקדמי ללא סדנת ההכנה לתואר של לעוף על התואר.
4. נראות- רוב המרצים במיזם הם אנשים עם מוגבלויות שונות שמהווים עבור הסטודנטים מודלים אפשריים לחיקוי. יש רוב סטודנטיות, ועל כן יש גם רוב מרצות. חלק כניכ מהן נשים שבדרך כלל לא מרצות. לא פעם אנו מקבלות מכתבי תודה מנשים שנתנו להן להרצות בפעם הראשונה.
5. מדד כמותי: מאה חמישים סטודנטים בקירוב באו במגע איתנו בשנה הראשונה. כלומר, נרשמו לפעילויות, השתתפו בהן, סיימו קורסים, או התייעצו איתנו. המספר גדל מאד בערך במאה סטודנטים נוספים. כחמישים ארגונים כולל אוניברסיטאות, ארגונים של אנשים עם מוגבלוית, וארגונים שקשורים לצעירים, שיתפו פעולה עם המיזם בעבר או משתפים איתו פעולה כיום.