האימפקט החברתי של המיזם
בימים אלו הזכות לטיפול ראוי שמורה ברוב המקרים לבעלי המעמד הגבוה אשר יכולים להרשות לעצמם טיפול פרטי. אנו מאמינים שהזכות להיות מטופל היא זכות בסיסית שכל אדם ללא קשר למצבו ראוי לקבל, ללא רשימות המתנה וללא תנאי סף נוקשים.
בשנים האחרונות, ניתן לצפות בגידול משמעותי של בני נוער וצעירים בקצה הרצף, בעלי צרכים מורכבים ומרובים, כנגזרת של הצטלבות של מספר קשיים ובמספר תחומים: בריאות נפשית וגופנית, הדרה חברתית, קשיי למידה ועבירות פליליות. כל אלו משפיעים על התפתחותם של בני הנוער ופוגעים באיכות חייהם ובמצבם הנפשי.
ריבוי האבחנות והצרכים הקיומיים של בני הנוער והצעירים משפיעים על מצבם הבריאותי וההתפתחותי ומובילים להדרה ולנשירה מהחברה הישראלית. אוכלוסייה זו מתקשה לצרוך שירותי טיפול (ממערכות שירותים ציבוריים כגון שירותי רווחה, חינוך משלים, בריאות ובריאות הנפש), הן בשל תנאי סף נוקשים של השירותים והן בשל אי יכולתם להתמיד בתנאי הטיפול. כתוצאה מכך, נוצר מצב אבסורדי בו המערכת המוסדית והרשויות, פוגשות את אותם בני נוער וצעירים רק ברגעי קצה ומשבר, כגון אשפוזים, מעצרים וכו'.
באופן פרדוכסלי, ריבוי הצרכים הוא זה שגורם לבידוד של בני הנוער וצעירים אלו ממערכות התמיכה וההגנה השונות שהמדינה וארגוני החברה האזרחית מציעים, וזאת הגם שהם אלו שזקוקים למערכות אלו יותר מכל. הם נאלצים להתמודד לבד, לאתר ולאלתר אסטרטגיות הישרדות שונות ואף פוגעניות, על מנת לשרוד בשולי החברה הנוקשים. המדינה אחראית, לכאורה, לרווחתם של בני הנוער והצעירים, אולם קיים פער תהומי ביכולתה לספק את המענה המותאם לאוכלוסייה מורכבת ופגועה זו. חדשות לבקרים, מואשמים בני נוער וצעירים אלו בכך שאימצו גישות הישרדות, החורגות מהנורמות המקובלות, אשר הובילו אותם לבחור בזנות, סמים, עבריינות וכיו"ב, כאמצעי קיום ושימור חיים.
פורט דה יעניק טיפול לכל אותם בני נוער וצעירים אשר אינם מצליחים לצרוך מענה מהמסגרות הקיימות ובכך ימנע אישפוזים פסכיאטריים, מעצרים וכלל מצבי משבר, במטרה לשפר משמעותית את איכות חייהם ולשלבם חזרה בחברה.
החזון ומדדי הצלחה
בראש ובראשונה ההצלחה תימדד ביכולת של המיזם להוות מרכז קליני חברתי ורפואי לאוכלוסיות נוער וצעירים בקצה, אשר יאפשר לאוכלוסיית היעד טיפול מקצועי מתמחה בתחלואות מורכבות.
• צעירי התוכנית ייהנו ממסלולי ריפוי ייחודיים ואישיים אשר יעוררו לשינוי נפשי משמעותי ויאפשרו שילוב חברתי.
• הפחתה משמעותית בתסמינים וסימפטומים של תחלואות נפשיות כגון: הפרעות אכילה, אובדנות, דיסוציאציה והתעלפויות, פסיכוזה, התקפי פאניקה וחרדה.
• הפחתה משמעותית של התנהגויות פוגעניות בעצמם או בחברה (זנות, שימוש בסמים, עבריינות, פגיעות עצמיות וכו׳).
מטרות התכנית ויעדיה:
1. להקים ולהפעיל מרכז כוללני לצורך טיפול ושיקום של אוכלוסיית קצה מרובת צרכים.
להקים יחידת אבחון שתאתר תגייס ותאבחן אוכלוסיות מרובות צרכים.
לפתח גישות טיפול רב ממדיות, זמינות וגמישות לטיפול שיקום וליווי האוכלוסייה.
לפתח צוות רב מקצועי האמון על התערבויות רב ממידיות.
לרשת את פורט דה עם מכלול השירותים הרלוונטיים מול הקהילה המקצועית בישראל.
לפתח ולהפעיל מרכזים נוספים בארץ.
2. לקדם ולעצב מדיניות ציבורית וקידום חקיקה התומכת בפיתוח ובמתן שרותים למען אוכלוסיה מורכבת בקצה.
· לקדם חקיקה ראשית המאפיינת את הצרכים והמענים לאוכלוסיות מורכבות בקצה.
· לפתח ולעדכן נהלים לאוכלוסיית היעד במשרדים הממשלתיים הרלוונטיים.
· לסייע בהכשרה, הדרכה ותמיכה בעבודת מוסדות ושירותים מקומיים בעשיה למען אוכלוסיות היעד של פורט דה.
3. לרתום את הציבור הישראלי בכללותו לאתגר של הטיפול באוכלוסיות קצה מורכבות:
· לקדם את ההכרה והרגישות החברתית לאוכלוסיות קצה מרובות צרכים.
· להעלות את המודעות הציבורית לאוכלוסיות קצה מרובות צרכים ולהפיצה בקרב קהילת המטפלים בתחומי בריאות הנפש והרווחה.
4. לפתח תורת עבודה מקצועית עבור אוכלוסיות קצה מרובות צרכים:
· לעצב ולהטמיע שפה חדשה ולא מתייגת.
· לקדם מחקר עיוני ויישומי בתחומי הדעת הרלוונטיים
· לפתח שירות לומד, המתאים עצמו בהתאם לידע הנצבר מעבודת השדה.
· להמשיג את עבודת השדה לעקרונות וגישות עבודה יישומיות
יעדים מספריים
בשלב הראשון המיזם יפעל בתל אביב במטרה לתת מענה לכ250 בשנה ובהמשך בשאיפה לפתוח עוד מרכזים בארץ:
המיזם יפותח בשלושה שלבים:
שלב מקדמי 2023 – 2022: פיתוח של תשתיות המיזם: כח אדם מקצועי, תשתיות פיזיות, גיוס הון להפעלת הפרויקט, יצירת שיתופי פעולה בין ארגוניות ויישום פרקטיקות התערבות בשטח.
(מתוכנן לאתר כ-120 מטופלים בשלב זה).
שלב הזנקה – 2023: הפעלת המרכז החדש הלכה למעשה, פתיחת כל היחידות המקצועיות והפעלתן האינטגרטיבית. קליטת מספר רחב של מטופלים (סה"כ כ-200 מטופלים בשנה), הרחבה והשלמת הצוות המקצועי וביסוס שיתופי הפעולה המקצועיים עם גורמים קהילתיים ומדיניים.
שלב הביסוס: 2024-2026: הפעלה שוטפת של המרכז תוך שכלול, המשגה ומעקב אחר תוצאות ההתערבויות בשטח וקידום של פתיחת מרכזים נוספים ברחבי הארץ.
היתכנות כלכלית
קיימת תוכנית כלכלית לשלוש שנים של פיתוח וביסוס. לשנת הפעלה ראשונה דרוש כ2 מיליון, כשלאחר שנתיים במצב התפעול המלא של המרכז יידרשו כ7 מיליון שח בשנה.
חשוב לציין שהמענים כוללים שרות פסכיאטרי מלא, שרותי רפואה, טיפול פרטני וקבוצתי, מענה הומינטרי, ניידת פסכיאטרית ועוד.
השפעה מגדרית
המיזם פונה מראש לאוכלוסיות המוחלשות ביותר שכוללות בתוכו הפרעות אכילה, פגיעות מיניות וזנות. לצערנו, עדיין אחוז הנשים אשר סובלות ממצוקות אלו גבוה והמטרה שלנו היא לייצר שוויון בזכות לטיפול איכותי.
השפעה על נשים בפריפריה חברתית או בפריפריה גאוגרפית
בשלב ראשון המיזם ייפתח בתל אביב ויעניק מענה לא רק לתושבי תל אביב אלא לכל מי שנמצא בתל אביב, שזה אומר גם לפליטות ולחסרות מעמד. החזון הוא לפתוח עןד מרכזים כאלו שימוקמו בפריפריה.
סיפור אישי:
חשוב לנו להוסיף שמערכות הרווחה והבריאות, הקימו בעשור החולף שירותי טיפול במטרה לתת מענה לחלקים של אוכלוסייה זו. בפועל, הטיפולים הקיימים אינם מצליחים לתפוס את כל מורכבות האוכלוסייה רבת פנים זו. במצב הקיים, אנשי מקצוע שונים, בעלי מומחיות שונה, נותנים מענה מצומצם לאותה אוכלוסייה. ההגדרות הקיימות, צרות מכדי לתפוס את המורכבות והעומק של הבעיות של אוכלוסייה זו ומאתגרות את המערכות השונות לתת מענה מותאם (Van den Steene, Van West and Glazemakers, 2019).
המענים הטיפוליים, מוגדרים על פי תחומי עיסוק ספציפיים כגון : השירות להתמכרויות, השירות לטיפול בזנות, השירות להפרעות אכילה, מרפאה למחלות נפשיות וכך הלאה. בכך, לא פעם, מפספסת המדינה והחברה את האוכלוסייה אשר זקוקה למספר שירותים או לכל השירותים הללו, בו זמנית. התפיסה העומדת מאחורי המודל הפזור הנהוג כיום הינה לנסות ולספק מענה ממוקד ומרוכז לבעיות וצרכים ספציפיים. צעיר הזקוק לטיפול נדרש להכריע מהי התחלואה/ בעיה המרכזית שלו כדי שיופנה למסגרת הרלבנטית לטיפול באותה בעיה. אך מה יעשה צעיר אשר הינו חסר בית וגם מאובחן בהפרעה נפשית חמורה? ולאן תיגש צעירה, שהיא גם בזנות וגם סובלת מהפרעות מניה דפרסיביות ומהפרעות אכילה? מי אמור לטפל באותם צעירים? במצב הנתון, אותם בני נוער וצעירים מכתתים רגליהם ממסגרת טיפול אחת לאחרת, בתקווה שיצליחו להתאים לאחת מהם.
לצוות המייסדים ניסיון רב עם אוכלוסיות הקצה ואנחנו באים מתוך השטח ומתוך הבנה רחבה ומעמיקה למה נדרש.
אז מי אנחנו?
צוות מייסד:
לצוות המייסדים ניסיון מקצועי רב בעבודה עם אוכלוסיות מורכבות במרחבים רבים לרבות מוסדות פסיכיאטריים ומסגרות הרווחה והחינוך, זאת בנוסף לניסיון עשיר ביישוג (איתור) ועבודת רחוב.
שני נרדימון: קרימינולוגית שקומית ופסיכותרפיסטית, מייסדת ומנהלת לשעבר של תוכנית ׳הלב 24/7׳ תוכנית לבני נוער וצעירים על רצף הזנות. מחברת הספר ״חושפות את עצמן: הצצה לתת-תרבות חשפנות המועדונים בישראל״.
מור כהן : עובדת סוציאלית קלינית (MSW), מטפלת ומדריכה צוותים במסגרות רווחה ובקליניקה פרטית. חברת צוות הקמה ופיתוח של מודל 'הלב 24/7' – טיפול בנוער וצעירים על רצף הזנות.
רביטל בקשי-פרויס: עובדת סוציאלית קלינית MSW, מדריכה בכירה ופסיכואנליטיקאית חברה בג'איפ. מדריכה אנשי מקצוע וצוותים קליניים ובעלת ניסיון רב בפיתוח רעיוני ומעשי של תכניות חדשניות לנוער וצעירים.
ד״ר אסף וקנין: פסיכיאטר ילדים ונוער ופסיכואנליטיקאי, מומחה בפסיכיאטריה סוציאלית עם אוכלוסיות קצה, יועץ קליני במוסדות רווחה, חינוך ובריאות.
עמותת טופז – ליזמות וחדשנות חברתית, הוקמה בשנת 2000 לצורך פיתוח מיזמים חברתיים חדשניים, יוזמות חברתיות עסקיות וקידום תנועות לשינוי חברתי בישראל ובעולם. טופז משלבת שלוש חטיבות : ״טופז ישראל״ (פיתוח מיזמים חדשניים לאוכלוסיות ייחודיות ומורכבות),״ברית עולם״ (להתנדבות ופיתוח בינלאומי) ותנועת ״אינספיריישן״ (אמנות, מנהיגות ושינוי חברתי) .
במסגרת חטיבת טופז ישראל פותחו במהלך השנים למעלה משלושים מיזמים חברתיים, ובכללם: בית ספר "מוזות״ ביפו עבור נוער בסיכון, בי"ס תיכון לתקשורת לנוער בסיכון באור יהודה, רדיו "פוקוס״ – רדיו שיקומי לאסירים בכלא איילון בשיתוף קרנות הביטוח הלאומי והשב"ס, ״מפרשים״ – יאכטה חברתית עבור נוער בסיכון, ועוד.
