ההגשות וההצבעות לסבב 2023 הסתיימו
עמותת ברטלי – נוער בתנועה מפעילה רשת של מרכזי רכיבה על אופניים עבור נוער, המוגדר במצבי סיכון, כפלטפורמה למוביליות חברתית.
ככוח עזר למוסדות שבתוכן היא פועלת, ממנפת העמותה את הכוחות הטמונים ברכיבה למרחקים על אופניים לחיזוק חוסנם והעצמתם של בני הנוער, לפיתוח תחושת מסוגלות ושייכות ועידוד לשאפתנות. זאת על מנת שבבוא היום, יוכלו להשתלב בצורה מיטבית בחברה הישראלית.
במרכזי הרכיבה שלנו פועלות קבוצות שונות, כאן הפוקוס הוא על קבוצות הבנות.
תיאוריית השינוי שלנו נשענת בבסיסה על היכולת שלנו לבנות תחושת מסוגלות, שייכות ושאפתנות בקרב הנערות על מנת שהן תוכלנה לתרגם את היכולות שהן בונות על האופניים לזירות אחרות בחייהן. זאת בשיתוף פעולה עם צוותי הכפרים, הפנימיות ומרכזי השיקום שבתוכם אנחנו פועלים, כשההצלחה שלנו תלויה לא מעט בשיתוף הפעולה שלהם. האימפקט החברתי לו אנחנו שואפים הוא רתימה של אותן נערות, שמתמודדות עם חסמים וחששות שונים מהשתלבות בפעילות שטח בלתי פורמלית מעצימה כמו זו שאנחנו מציעים, והן אלה שזקוקות לנו יותר מכולם. אנחנו רואים ביכולת לפרק את ״חסמי הכניסה״ ולעזור להן לעשות את הצעדים הראשונים בדרך לחוויית הצלחה ומסוגלות גבוהה, בתור המשימה המרכזית שלנו.
כוח גדול טמון ברכיבה למרחקים על אופניים. כוח פיזי ומנטלי, שמתגלה ברכיבות המשותפות שלנו עם הילדים והנוער, וזו דרכנו לקלף את השכבות ולהסיר את החסמים ולגרום להם להאמין שוב בעצמם.
אנחנו מודדים את הצלחת הנערות בהתמדה בתהליך חינוכי תלת שנתי, שמתמקד בפיתוח מסוגלות, שייכות ושאפתנות (שהוכחו כמדדים המנבאים יכולת לייצר מוביליות חברתית על פי "מפת הידע") . אנחנו מצליחים כשהן מצליחות לייצר תחושת מסוגלות גבוהה על האופניים שמתורגמת לתחושת מסוגלות בזירות אחרות בחיים שלהן, שאינן קשורות לאופניים, כשהן חשות תחושת שייכות לקבוצת הרכיבה שלהן, לחברות שלהן לקבוצה, למדריכה שלהן, לכפר הנוער שבו הן גרות וזה מעלה את רמת המוטיבציה שלהן להצליח בזירות אחרות, וכשהן יוצאות לחיים האמיתיים מצויידות בשאפתנות שתשתיק רעשי רקע מנמיכים, שתנטרל את הקשיים והאתגרים ותפלס את הדרך בהשגתה.
העמותה שלנו יחסית צעירה (רק בת 5) ואנחנו גדלים לאט. מתמקדים יותר ביכולת שלנו להשפיע לעומק על כל אחד מהחניכים שלנו ופחות דוהרים לגדילה מסיבית.
היום אנחנו פועלים ב- 10 מרכזי רכיבה בפריסה ארצית עם 27 קבוצות רכיבה (מתוכן 5 קבוצות לבנות בלבד) עבור 310 חניכים.
אנחנו עתידים להתרחב לעוד 3 מרכזי רכיבה בשנת תשפ"ד ומספר החניכים אמור לגדול ב- 25%.
הבנות הרוכבות שלנו מגיעות מרקעים שונים ונסיבות חיים שונות, לא תמיד פשוטות:
חלקן הגיעו לארץ במסגרת פרויקט נעל"ה ובעקבות המלחמה באוקראינה, רוכבות ממרוסיה שהגיע לכפר הנוער מאותה הסיבה. כמו כן, רוכבות שהן עולות חדשות מצ'ילה ומפאראגווי, רוכבות מהקהילה האתיופית ומהמגזר הערבי. מדובר בבנות שנשרו ממסגרות חינוכיות קודמות מסיבות רגשיות, חברתיות ואחרות, בנות שהמשפחות שלהן אינן יכולות לדאוג לרווחתן ועדיף יהיה להן לגור בכפר נוער, בנות שחוו הזנחה או אלימות וכפר הנוער עבורן הוא תחנה אחרונה לפני הדרדרות למצבי קיצון. לכל האתגרים הלא פשוטים הללו, מתווספים חסמים שמאפיינים בנות ולפיכך, בנות רוכבות זקוקות לסביבת אימונים שונה. כזו שיכולה להכיל את החששות שלהן ואת הצרכים שלהן ולהתאים את עצמה אליהן.
אנחנו עובדים עם אוכלוסיות מודרות ומוחלשות גם מהפריפריה הגיאוגרפית וגם החברתית.
בנות מהפריפריה הג"ג (כמו היישוב שעב בגליל), ומהפריפריה החברתית (כמו הנוער שמתגורר בכפר הנוער בן שמן, שיותר ממחצית ממנו הם ילדי רווחה או ילדי כפר הנוער רמת הדסה, שמוגדרים נוער קצה).
כהגדרה, אנחנו מעדיפים לפעול במקומות שבהם אנחנו נחוצים והפעילות שאנחנו מציעים היא בהלימה ובשיתוף פעולה מלא עם צוותי הכפרים והפנימיות שבתוכם אנחנו פועלים.
אחד האתגרים הגדולים ביותר בחברה הישראלית היום הוא הקשר שבין מקום שבו נולד וגדל ילד, לבין הסיכויים שלו לממש את הפוטנציאל שלו ולהגשים את החלומות כאדם בוגר.
במילים אחרות, נערה שנולדה ביישוב המוסלמי שעב (אחד היישובים שבהם אנחנו פועלים), למשפחה מעוטת יכולת ולהורים ללא השכלה אקדמית וללא אמצעים, עתידה להיות רפליקה של התא המשפחתי ממנו היא באה וסביר מאוד להניח שהיא תישאר במעגל העוני ודלות האמצעים כאישה בוגרת.
אנחנו רוצים להתיר את הקשר הזה ולאפשר לאותה נערה אמצעים ויכולות ולצייד אותה בכלים הנכונים כדי שתוכל למצוא את דרכה החוצה מהמעגל שנכפה עליה.
בקבוצות הרכיבה שלנו אפשר למצוא בנות מהמגזר הערבי, מהקהילה האתיופית, בנות שהגיעו ארצה במסגרת פרויקט נעל"ה, עולות חדשות ממדינות שונות וגם ילידות ישראל.
כשהן לובשות את מדי הרכיבה ויוצאות לאימון רכיבה, מגבלות השפה מיטשטשים, הפערים התרבותיים והחברתיים מצטמצמים וערכים כמו רעות, ערבות הדדית, כוחה של קבוצה וחברות מקבלים משנה תוקף.
אל מול השיח המקטב בחברה שלנו היום, אנחנו שואלים את עצמנו מה תפקידנו בהשפעה על לכידות חברתית ובניית אמון בין בני נוער ממגזרי החברה השונים בישראל ואנו מבינים כמה הפעילות הזו בפרק הזמן הזה היא קריטית.
אחד הסיפורים המרגשים במרכז הרכיבה שלנו בכפר הנוער מאיר שפייה הוא סיפורה של י'. י' היא נערה בת 14 (כיתה ח') שהגיעה לכפר הנוער יחד עם אחותה התאומה. בתחילת השנה י' לא רצתה להשתתף באף פעילות בלי אחותה בעיקר בגלל חוסר ביטחון וחרדות נטישה קשות אבל היא התקבלה לפעילות במרכז הרכיבה שלנו ואחותה התאומה לא. י' התקשתה להתמיד בפעילות ונעדרה לא מעט אבל בשלב מסוים, ואחרי הרבה שיחות מנהל מרכז הרכיבה שלה, היא החליטה לעשות שינוי ומאז היא אחת הרוכבות החזקות בקבוצה. היא הצעירה ביותר בתוך קבוצה לא פשוטה של עולים חדשים מרוסיה ואוקראינה, תלמידים מהפזורה הבדואית, תלמידים מהקהילה האתיופית, עולים חדשים מדרום אמריקה וגם כמה ישראלים. תחושת ההצלחה שלה על האופניים חיזקה בצורה משמעותית את הביטחון העצמי שלה ואת היכולת להתנהל ללא תלות באחותה.
מחכות לכן ולכם בבית | Bring them home now
אם כבר נרשמת למיס פיקס בעבר
כבר רשומה? התחברי
מייד תועברי לעמוד המתאים
מצאנו את המייל שלך במערכת
אבל חסר לנו טלפון שלך לצורכי אימות. שלחנו לך מייל באמצעותו תוכלי לעדכן את הטלפון שלך ולהכנס למערכת
(שווה לחפש גם בספאם)