האימפקט החברתי של המיזם
תקשורת מקרבת (nvc – nonviolent communication)* פעילה בעולם מאז שנות ה-60 בין עמים בסכסוך, באוכלוסיות עם גישות מנוגדות,
כמו מעגלי שיח בין ערבים ויהודים, בין שוחרי הרפורמה למתנגדים ועוד. תקש׳ מקרבת פעילה במעגלי העצמה לנשים, מרכזים קהילתיים, ארגונים ועסקים,
בי״ס, גני ילדים, במשפחות (זוגות, הורים ויחידים). משרד החינוך הכיר במודל הפרקטי של תקש׳ מקרבת ב-2006.
דוגמאות:
> מפגשי תקש׳ מקרבת בין שמאל וימין טרום הבחירות ב-2020
> מפגש בין מתחסנים ושאינם מתחסנים בתקופת הקורונה
> מעגלי שיח וגישור בין פלסטינאים וישראלים
> מפגשי תקש׳ מקרבת בין אמהות יהודיות וערביות.
(כיום אף מתחילה התארגנות של פעילות מגשרים – שעוסקים בקידום יוזמת השינוי בכנסת ובממשלה.)
*גישת תקשורת מקרבת תורמת מזה עשרות שנים להבנת מקורות הסבל בעולם ותומכת בא·נשים רבים ובקבוצות מגוונות בכל העולם בַּבּחירה לחיות מתוך תודעת הצרכים והחמלה.
וזאת באמצעות יציאה אישית, משפחתית וקולקטיבית מן ההתניוֹת של תודעת הניפרדוּת והחוסר, מה שמוביל לשינויים מרחיקי־לכת בחוויית־החיים ובכל מערכות היחסים בחיינו.
החזון ומדדי הצלחה
מתוך חזון העמותה לתקשורת מקרבת: תקש׳ מקרבת מקדמת חברה ותרבות של שוּתָפוּת, אכפתיות, אמפתיה, חופש ושיתוף־פעולה חוצי תרבויות ועמים.
במטרה שתקשורת מקרבת, תונגש ככלי לשינוי תודעתי – מעשי ברמה האישית, הקהילתית והחברתית.
המודל הפרקטי של תק׳ מקרבת יוצר מודעוּת לצרכים האנושיים (האוניברסליים), חיבור ושותפות-גורל (כמו בין ערבים ויהודים / אוכלוס׳ ישראליות בקונפליקט)
ובכוונה להמשיך ולהוות מודל לשינוי מהותי – במקום החשיבה והשיח המוכרים, אשר מתמקדים בהתנגדויות ומחלוקות. נמשיך להתמקד בחיפוש מכנה משותף השואף להגיע להסכמה חלקית או רחבה.
כשהמטרה היא להיות בית לפעילות תקשורת מקרבת בישראל.
אוסיף שכוונת הלב שלי ושל מנחים כמוני, היא שתקשורת מקרבת תהיה שגורה בפינו ובתודעתינו, כך שנוכל כולנו להנגיש דיבור אמפתי על בסיסי יומיומי,
מתוך הדדיות ושיתופיות. וזאת בכל מקום שנבחר, בבית, בבנין המגורים, בתורים בסופר, בכבישים, בעבודה, בחברות עסקיות, בי״ס, תנועות נוער ועוד.
וזו פיסה קטנה מהחלום:
> בבתים, במקומות עבודה, ארגונים, מוסדות, ובכל מקום שבעליו ירצו בכך – יהיו חדרי קונפליקטים בהם ניתן לנהל שיח מקרב, חומל, פתוח, אותנטי
ומתענין במה שיקר לליבו של כל צד. וזאת בהדרגה עד לשלב ההבנה וההסכמה המשותפים. (לרב אפשרי למתן סכסוך ולקדם הבנה, כשלב ראשון, גם ב-25 דק׳) > מעגלי אמפתיה יהיו זמינים ונגישים בכל רחבי הארץ בכל נושא רלוונטי. > ׳קו אמפתיה חם׳ ארצי פתוח 24/7 לכל מי שנקלע לקושי בתקשורת עם הסובבים אותו. הקשב האמפתי תומך, מקל ומאפשר הבנה של כל הצדדים, גם אם רק צד אחד מקבל מענה.
ועוד מתוך חזון העמותה:
עשרות אלפים כבר נחשפו בארצנו לתקשורת מקרבת וחוו את העוצמה הטרנספורמטיבית שלה במער׳ יחסים בכל המישורים. מתוך כך אנו באמונה, שבעשיה משותפת ובהמשך סלילה של הדרך הזאת, אפשר ליצור לכל הפחות איים גדלים והולכים של הגשמת החזון הזה הלכה למעשה. כדרכן של גישות רדיקליות, נחוצים אורך־רוח, התמדה ואמונה. ואנו כאן, יחד, מתאמנים על כל אלו, בשם החזון הגדול.
אז איך תיראה ההצלחה:
* איפשור תמיכה, עידוד ומימוש פרויקטים, אירועים, סדנאות, מפגשים והדרכות לציבור הרחב ולקהלים ייעודיים ברוח תודעת האי־אלימות ובהתבסס
על עקרונות התקשורת המקרבת.
* יוזמה תומכת, ליווי והדרכה למנהיגים בחברה האזרחית, שיפעלו לפי המודל בתקש׳ מקרבת
* שיתוף-פעולה עם יוזמות ועמותות בעלות מטרות דומות של חיבור ושיח.
יעדים מספריים
החלום הראשון: להגיע 1000,000 מתושבי המדינה כולל בני נוער, מכל שכבות האוכלוס׳ והסקטורים – פעילים, משפיעים ומיישמים את התקשורת המקרבת בקביעות בכל מרחבי היחסים.
השפעה מגדרית
בכל מסגרת חברתית ומקצועית השמה לנגד עיניה את מעמדה, כבודה וחופש הביטוי של האשה /הנערה – תקשורת מקרבת יוזמת ותמשיך לקחת חלק בפעילויות, סדנאות,
סמינרים וקורסים המאפשרים תירגול ואימון בביטוי עצמי אותנטי, כנה, פתוח ואמפתי, אשר יוצר דיאלוג ברוח זו מול הצד השני.
לדוגמא, בשנה וחצי האחרונות אני מנחה קב׳ מתמודדות נפש, איך לנהל תקשורת קשובה – כזו שבוחרת בעצמן, מול גברים שלא כיבדו את רצונותיהן.
בעשור האחרון זכיתי להנחות נשים במעגלים קהילתיים ופרטניים בכלים של תקשורת מקרבת – עם עצמן, קודם כל. מכאן הן למדו גם לנהל דיאלוג בריא ואיכפתי עם הגברים בחייהן.
השפעה על נשים בפריפריה חברתית או בפריפריה גאוגרפית
בכל רחבי הארץ, כולל מרכז שלום בערבה, במגזר הבדואי, אימהות שכולות ונשים בכלל במגזר הערבי ועוד. (מובן שגם לקב׳ תקשורת מקרבת בזום, מגיעות נשים מהפריפריה)
האם המיזם משפיע על דור העתיד – ילדות ונערות?
תקשורת מקרבת משפיעה על חינוך הדור הבא, החל מהגילאים הצעירים. משרד החינוך הכיר במודל הפרקטי ב-2006 והוא כבר מיושם בלא מעט גני ילדים ובי״ס.
ילדים במיוחד צעירים, מזהים מיידית שפה בעלת אינטונציה אמפתית וביטוי ״מגובה הלב״ ש-נע בקשב מתענין, אכפתיות מבוססת צרכים, ממוקדת בחיבור והתחשבות.
בני נוער:
ייזום וקידום דרכים חדשות של שיח ופתרון קונפליקטים במערכות ציבוריות כמו מערכות החינוך, תנועות נוער, לרבות ארגוני החינוך העצמאי והביתי (האוכלוסיות שעזבו את מערכת החינוך).
החששות וחוסר הביטחון בבני נוער, בנוגע לניראות שלהם ומעמדם בקרב בני גילם, מייצר תחרותיות, מאבקי כוח, החרמות ועוד.. תקשורת מקרבת פותחת מרחב בו כל פעולה, גישה ובחירה אישית /חברתית, תהא שונה ככל שתהיה מסביבתה, עדיין ראויה לכבוד, ניראות ולקבלה וזאת מתוך רצון להבין את הצורך (הרגשי בדכ׳) המצוי מאחורי הבחירה של הנער.ה. מעגלי שיח של התעניינות והבנה מאפשרים פתיחות ושיתופיות עם השונה (״שלא עומד בסטנדרים החברתיים״). מתוך כך נוצרים שיתופי פעולה אישיים, חברתיים – יצירתיים ומגוונים בין גישות ובני נוער שונים.
ב-2022 הנחיתי סטודנטים צעירים באוניב. בנושא דימוי חברתי ושייכות. בצעדים הפשוטים של התקשורת המקרבת, הרבה דעות קדומות ופסילות אישיות וחברתיות, השתחררו ואת מקומם תפסו פתיחות, הבנה וחיבור עם מי או מה שקודם נראה להם שלילי.
סיפור אישי:
* ב-2022 הכנסנו את התקשורת המקרבת למרחב נשים מוגן (כמו אמ״ן) – נשים ברובן צעירות, בפוסט טראומה ותחת עומסים נפשיים.
* אימנתי פרטנית נשים מוכות רגשית, באי-יכולת כמעט כרונית, לשמור על הצרכים הרגשיים שלהן מול בעל / בוס כוחני ומאיים. בתהליך האימון חל שנוי מהפכני ביכולתן
להביא את עצמן באותנטיות, אומץ ואמפתיה אל מול הגברים בחייהן. תוך 3 חודשים / חצי שנה החל להתפתח דיאלוג שונה לחלוטין מזה שנכנעו לו עד אז.
כל חוקי התקשורת בינן לדמות הגברית הדומיננטית בחייהן, השתנו עד שנוצרו מחדש, לטובתן ולטובת הקשר.
הערה:
הסרטון הקצר המצ״ב, מדבר על תקשורת עם ילדים, אך יותר מכך – הוא רלוונטי לתקשורת מול כל אדם, ללא הבלי, גיל, מין, מעמד ודת
