#I_OUR_FUTURE היא סדרת רשת דוקומנטרית חוצת גבולות ויבשות. בכל שבוע יעלה פרק חדש בו נגיע אל לב האקשן של העשייה ונתעד מקרוב את סיפוריהם האישיים של היזמים והיזמיות דרך המאבקים, הקשיים וההצלחות שבעשייה.
העולם כפי שאנחנו מכירים אותו כיום משתנה בקצב שיא, מחדשנות פורצת גבולות המניעה את האנושות קדימה לאוטופיה מושלמת ועד לכוחות גדולים המאיימים להרוס את עתיד כדור הארץ.
זמן שתחזיות המטילות אימה זוכות למירב תשומת הלב התקשורתית, אני רוצה להביא לקדמת הבמה את השיח החיובי והאופטימי דרך הסיפורים של היזמים והיזמיות שמקדישים את חייהם להמצאת פתרונות יצירתיים וחדשניים לסוגיות כלכליות, חברתיות וסביבתיות בהתאם לרשימת היעדים שהציב האו״ם לפיתוח בר קיימא עד שנת 2030.
המטרות הן
להעניק השראה למיליוני א.נשים ברחבי העולם לחיות חיים יותר ברי קיימא.
להעניק השראת חוצת גבולות ליזמים וליזמיות של המחר. אלו שעוד ימציאו את ההמצאה שהאנושות מייחלת אליה.
כאן נכנסת כוחה האינסופי של הרשת, לפלטפורמות המדיה החברתית יתרון על פני המדיה המסורתית בכך שביכולתן ליצור קהילות מקוונות, תוך טיפוח מעורבות פעילה של קהל, פוטנציאל ויראלי, גמישות, עלות-תועלת ומשוב בזמן אמת. כוחו של תוכן עקבי מגביר אף יותר את ההשפעה החזויה, שכן ההצלחה של פרקים בודדים יכולה להתרחב גם לאחרים בתוך הערוץ, ולהגביר את החשיפה, מה שיאפשר ל-#I_Our_Future להגיע לקהל מגוון, לטפח קהילה תוססת, להסתגל למגמות מתפתחות ולחדד אסטרטגיות בצורה יעילה.
בחודש יולי הקרוב נצא לצילומי פרק הפיילוט בו נחבור למשלחת של "מהנדסים ללא גבולות", NGO ישראלי, חלק מארגון גג הכולל אלפי מתנדבים ומתנדבות בכל העולם המקימים פרויקטים הנדסיים קהילתיים למען שיפור איכות החיים של קהילות נחשלות.
נצטרף למשלחת אל בית יתומים נידח במחוז נאקורו שבקניה, מטרתה מתן פתרון טכנולוגי לשאיבת מים מהבאר לשתייה וגידול ירקות, תוך יצירת תשתית לייצור חשמל סולארי.
נתמקד בארבע דמויות מרכזיות: מיכל דולב – מנכ״לית ארגון ׳מהנדסים ללא גבולות-ישראל׳ מובילת המשלחת. באחריותה למצוא את הפתרון הטכנולוגי-קהילתי לבעיית מחסור במים, חשמל ומזון בבית יתומים בעירה גילגיל שבמחוז נאקורו. מיכל, בשיתוף איש דת מקומי, הקימה פרוייקט בכפר קריקו באותו מחוז, פרויקט לחיזוק הזנת ילדים ונוער בקהילה הסובלת מאי ביטחון תזונתי . ביחד עם צוותי המתנדבים של "מהנדסים ללא גבולות" לימדו את המקומיים כיצד לייצר ספירולינה ולהעשיר בה את תזונתם היומיומית על מנת לספק השלמת ערכים תזונתיים וכך נוצר החיבור בין השניים.
אנג׳לה – או בשמה הסוואהילי ניימבקי, המתורגמנית שהגיעה משבט הקיסי ועשתה את דרכה אל העיר הגדולה ניירובי , הפכה להיות אשת הקשר והמתווכת בין הקהילות המקומיות לעולם המפותח. היא המגשרת בין רצונות הילדים ליכולות של הזרים ובעיקר מגשרת בין תרבויות וכל מה שנאמר מעבר לשפה.
אוונס – נער מקומי עם חלומות להיות מדען, שכעת מפקח על יצירת הספירולינה שמהווה תוסף תזונה קריטי עבור חברי קהילתו.
קריסטבל – מורה צעירה למדעים שחולמת להביא נערות רבות למועדון הספירולינה בתקווה לגדל דור חדש של נערות סקרניות ואולי אפילו מדעניות.
לראשונה בכפר, תהיה לתושבים גישה למים זורמים, חשמל ואופציה לביטחון תזונתי. יש לציין שאמנם אספקת מים נראה לנו טריוואלית אבל עבורם מדובר בלא פחות ממהפכה טכנולגית שעתידה לשנות את חלוקת התפקידים והמרקם הקהילתי בכפר. תפקידן של הנשים והנערות הצעירות בקהילות באזורים אלה באפריקה הוא לדאוג למקור המים עבור משפחתן. עליהן ללכת לאורך קילומטרים רבים למקור המים הקרוב למקום מגוריהן, בכך נמנע מהן להגיע למסגרות לימודיות והפער בין יכולתן לקבל השכלה לעומת בנים בגילן, גדל. אך זהו רק פן אחד של העניין, ההליכה היומיומית להבאת מים, פעמים רבות חושפת אותן לסכנות האורבות בדרך לבדן. הסיטואציה המצערת היא שבאופן שכיח הנערות מותקפות מינית בדרכים ולעיתים אף הופכות לאמהות בגיל צעיר.
אמנם חשמל ומים זורמים בכפר ישמרו על גופן אבל בד בבד יעלו בעיות חדשות של תפקידם בקהילה. אנחנו יוצאים למסע הזה ברגישות, עם תקווה ובעיקר סקרנות גדולה להבין איזה משמעויות תביא איתה הקדמה לחייהם.
התכנון הוא שבהמשך נצטרף לצוות טייסי רחפנים באפריקה, אשר באמצעות טכנולוגיות תרמיות ואינפרא אדום מאתרים ציידים בלתי חוקיים ועוצרים אותם עם צוות לוחמים טקטי על הקרקע.
בקניה נלווה את מטיי שתספר לנו כיצד הפכה ארצה לפח האשפה של פסולת הפלסטיק של אירופה. מטיי היא מהנדסת צעירה שהזדעזעה מממראות ערימות הפלסטיק שזרוקות ברחובות, ומצאה דרך לאסוף את הפלסטיק ולמחזר ממנה אלטרנטיבה אקולוגית ללבני בטון.
נגיע לאלסקה למסע של ד"ר יוסוף עבדאלי המהנדס הראשי ב-ZeroAvia, בטיסת הניסוי הראשונה של מטוס אפס פליטות הפחמן הגדול בעולם שהם יוצרים בשיתוף פעולה עם American Alaska Airlines.
בקנדה נפגוש את אוטומן פלטייר בת ה19, בת שבט האנישינאבה פעילה סביבתית וחברתית בתחום זכויות האדם לאינדיאנים ובעיקר ידועה במאבקה להנגשת מים לכלל האוכלוסיה.
