האימפקט החברתי של המיזם
האימפקט החברתי במיזם "Docummunity" יכול להתרחש בשני תהליכים משיקים:
1. במהלך הפעילות הקבוצתית – הקבוצות עוברות תהליך קבוצתי שאותו מנחה במאית/מנחה שהוכשרה לעבודה עם וידאו באמצעות מודל Videosense ככלי המחולל שינוי. במהלך מפגשי הקבוצות המשתתפות מתבקשות להשתמש בווידאו (דרך מגוון פרקטיקות פשוטות) כדי לבטא את השקפת עולמן, את הרצון שלהן בשינוי ואת הדרכים להשגתו. תוך כדי תהליך מזדקק קול קבוצתי אחד משותף לגבי מסר חברתי שחשוב לקבוצה להדגיש. בעקבות העבודה עם הוידאו מתפתחים דיונים מרתקים אודות הקול שהקבוצה רוצה להשמיע והדרכים להשמיע אותו ולעיתים השינוי במודעות, באסטרטגיה או בשיח הקבוצתי משתנים כבר בשלב הזה. לדוגמא: צילומי הסרט יכולים להניע פעולות אקטיביסטיות יזומות.
2. לאחר שהסרט נוצר מעגל האימפקט מתרחב בדרכים שונות:
– עיצוב דעת קהל באמצעות הפצת הסרט/מסר משמעותי מתוכו דרך קמפיין אימפקט ברשתות החברתיות.
– בהקרנות פרונטליות באזורים שונים ברחבי הארץ והעולם ודיון עם קבוצות שונות אודות הסרטים והמסרים החברתיים העולים מהם.
– שינוי מדיניות דרך פניה והקרנה לקובעי מדיניות ועוד.
3. יוצרות הקולנוע שעברו הכשרה במסגרת המיזם לעבודה עם וידאותרפיה וקולנוע בקהילה יוכלו להמשיך להנחות קבוצות נוספות בהמשך ולתרום לקהילה.
החזון ומדדי הצלחה
עד כה התקיימו שני מחזורים של Docummunity ברחבי הארץ. החזון שלי הוא להרחיב את מעגל ההשפעה, שעוד ועוד קבוצות של נערות ונשים יזכו להשמיע את קולן דרך הסרטים, להנכיח במדיה סיפורים ומסרים שאינם נשמעים בד"כ בתקשורת ודרך זה לעורר מודעות, שיח מקרב, פעולות אקטיביסטיות ושינוי הן ברמה האישית עבור המשתתפות והן במעגלים רחבים יותר בהיקף ארצי ובינלאומי.
הצלחה מבחינתי תהיה גיוס תמיכה כלכלית כדי לאפשר יציאה לדרך של מחזור חדש ובו חמש קבוצות של נשים ונערות ברחבי הארץ שיהנו מהפעילות של "Docummunity" יחד עם במאיות מובילות ומנוסות שינחו את התהליך. יחד הן יצרו חמישה סרטים שיוקרנו בכל הפלטפורמות (רשתות חברתיות, סינמטקים, הקרנות קהילתיות ועוד) ויחוללו אימפקט ושינוי הן ברמה האישית עבור המשתתפות והן ברמה החברתית בארץ ובעולם. הרצון הוא לתרגם את הסרטים לאנגלית ולאפשר הפצה שלהם גם ברחבי העולם דרך הרשתות החברתיות ובמקביל גם בפסטיבלי קולנוע והקרנות פרונטליות אחרות שמלוות בהרצאות אודות קבוצות שונות בחברה הישראלית.
יעדים מספריים
עלויות של מחזור כוללות הוצאות רבות שקשורות גם לקיום שלב ההכשרה של היוצרות לעבודה, הנחיית התהליך הקבוצתי וגם ליצירת והפקת הסרטים. כדי שהסרטים יוכלו להיות מופצים בשלל פלטפורמות ולחולל אימפקט הם מופקים באיכות מקצועית והם בעלי נראות קולנועית מרשימה. עלות בסיסית של מחזור במיזם שכולל תהליך עבודה עם חמש קבוצות בקהילה והפקה של חמישה סרטים הוא 260,000 ש"ח (הסכום גוייס בעבר למחזורים קודמים). במחזור הנוכחי נרצה אף להרחיב את התקציב ולגייס שותפים נוספים כדי לאפשר עבודה רחבה יותר של הפצה והרחבת מעגל האימפקט סביב הסרטים. הכספים מגוייסים מקרנות, ממועצות אזוריות ורשויות מקומיות ומעמותות וגופים שמעוניינים לקדם קבוצות שמתאימות לאופי המיזם, נשמח להיות חלק מקהילת מיס פיקס.
היתכנות כלכלית
קיום מחזור של המיזם תלוי בגיוס שותפים להפעלתו ולמימון העלויות השונות. בשני המחזורים הקודמים גייסתי שותפויות שכיסו את העלויות וגרמו למיזם לצאת לפועל.
הפעם כבר בשלב היציאה לדרך מובטחים לי למחזור הנוכחי שיתמקד כולו בנשים ונערות 40,000 ש"ח מהקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, כרגע זו התמיכה היחידה ואני בשלב גיוס של שותפים נוספים. בעבר גייסתי לשני המחזורים הקודמים תמיכה מהקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, עירית תל אביב, מפעל הפיס, הקרן החדשה לישראל, עמותת "אחותי", עמותת "ערוס אל בחר", קרן קולנוע מדרום, מרכז קהילתי מצפה רמון, מרכז חוסן אשכול, מרכז חוסן שער הנגב, אשכול רשויות נגב מערבי, מועצה אזורית שער הנגב, מרכז קהילתי רהט, מועצה אזורית מצפה רמון, אפ 60+ נגב מערבי. כל מחזור מצריך לצערי גיוס של שותפים מחדש (אין גוף שלקח חסות על המיזם). הפעם הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה הבטיחו את ההשקעה הראשונית (40000 ש"ח) ואני בטוחה שאם אקבל את המענק ממיס פיקס זו תהיה פלטפורמה רצינית לגיוס שותפים נוספים שירצו להצטרף ולגרום למיזם החשוב הזה לצאת לפועל שוב.
השפעה מגדרית
המחזור הבא של "Docummunity" יוקדש כולו לנערות ולנשים – המיזם מנוהל ומופק על ידי נשים, היוצרות הבמאיות שילווו את הקבוצות יהיו נשים וחברות חמש הקבוצות יהיו נערות ונשים. בשני המחזורים הקודמים של מיזם הקולנוע החברתי מתוך עשרה יוצרים ויוצרות שפעלו בקבוצות ברחבי הארץ שבע מהן היו במאיות. עסקנו בנושאים שמקדמים נשים וממרכזים אותן: סרט אחד עסק בניסיון של יזמיות חברתיות בישובי אשכול לייצר פרויקטים בדרום כדי למנוע מצעירים לעזוב את הנגב ולעבור למרכז; סרט נוסף עסק בקבוצה של נשים ערביות הלומדות עברית ביפו ואחר הקשיים שלהן להשתלב בשוק העבודה בחברה הישראלית בעקבות גילויי גזענות; סרט נוסף עסק במאבק של חברות ארגון "אימהות על המשמר", אימהות יוצאות אתיופיה, באלימות ובפרופיילינג המשטרתי; סרט נוסף עסק במאבקן של עובדות בתעשיית המין בחקיקה המגבילה את חופש העיסוק שלהן; הסרטים ניתנים לצפיה ברשת (אצרף לינקים בהמשך ההגשה). במחזור שאותו אני חפצה לקיים במסגרת מיס פיקס כל הקבוצות יהיו קבוצות של נשים ויש רצון שהקולות שיעלו מהסרטים יהיו מגוונים. אנו בוחנים כרגע את הקבוצות שישתתפו במחזור הבא, בין הקבוצות המועמדות: קבוצה של נשים חרדיות גרושות ירושלמיות שהודרו מהחברה החרדית בגלל היותן גרושות ואחר המאבק שלהן לגדל, לתמוך ולפרנס את ילדיהן; קבוצה של נערות בסיכון מבת ים; קבוצה של צעירות מהחברה הבדואית בדרום, נשים יזמיות, שיכולות להיות המנהיגות הבאות של הקהילה; קבוצה של נשים פלסטיניות ממזרח ירושלים שמגדלות דבורים בביתן כחלק מפרויקט סינסילה להקמת נווה מדבר עירוני ועידוד חקלאות עירונית שיאפשרו לנשים לייצר מקורות הכנסה עצמאיים ועוד. המטרה שעומדת לנגד עינינו במיזם היא קידום נשים, עידוד שוויון, מצוינות, צדק חברתי ויצירה נשית. ההשפעה והפעילות לעידוד נושאים אלה יתקיימו גם במסגרת יצירת הסרטים והתהליך הקבוצתי וגם בהקרנות של הסרטים שייווצרו במיזם כשגיבורות הסרטים יקבלו במה וישתתפו בדיונים לעידוד מודעות שיתקיימו לאחר ההקרנות ברחבי הארץ.
השפעה על נשים בפריפריה חברתית או בפריפריה גאוגרפית
מטרת המיזם היא ליצור אימפקט חברתי ולהשמיע קולות וסיפורים של קבוצות מוחלשות של נשים מהפריפריה החברתית, התרבותית והגיאוגרפית שלא נשמעים בשגרה במדיה ובתקשורת. הקבוצות שנבחרות להשתתף במיזם הן כאלה שממוקמות באזורים שונים בפריפריה שאין להן בד"כ את הנגישות או הייצוג הראוי במדיה ובתקשורת. הפעילות במסגרת המיזם והשימוש בסרטים לאחר התהליך הקבוצתי נועדה לחולל השפעה ולקדם את האג'נדות שאותן נשים בוחרות למרכז בתהליך.
פרסים / מענקים והכרה ציבורית
מחזורים קודמים של המיזם (לא המחזור הנוכחי שלו יש רק תמיכה ראשונית מהקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה) זכו למענקים ותמיכה מהגופים הבאים:
עירית ת"א יפו, סינמטק ת"א, הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, הקרן החדשה לישראל, קרן קולנוע מדרום, מפעל הפיס, מרכז קהילתי מצפה רמון, מרכז חוסן אשכול, מרכז חוסן שער הנגב, אשכול רשויות נגב מערבי, מועצה אזורית שער הנגב, מרכז קהילתי רהט, מועצה אזורית מצפה רמון, אפ 60+ נגב מערבי.
סרטי המיזם הוקרנו עד כה בפסטיבל סולידריות בסינמטק ת"א, פסטיבל על הקצה במצפה רמון, פסטיבל קולנוע דרום בשדרות, פסטיבל הקולנוע ברהט ובהקרנות קהילתיות רבות.
***המחזור הבא של המיזם, שעבורו אני מבקשת תמיכה קיבל עד כה מענק רק מהקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה (40,000 ש"ח).
האם המיזם משפיע על דור העתיד – ילדות ונערות?
המיזם ישפיע גם על דור העתיד לפחות קבוצה אחת במחזור הבא תוקדש לנערות וליצירה יחד איתן. במחזור הקודם סרט שנוצר עם נערות ונערים משכונת שפירא בדרום ת"א ועוסק בתהליך הג'נטריפיקציה שעוברת השכונה עורר הדים רבים ויוזמות עירוניות ושכונתיות לקידום שיח בין התושבים ולטיפוח הנערות והנערים ככוח מנהיגות מקומי עולה. מכיוון שהרכב הקבוצות נבדק בימים אלה (יש לנו המון פניות) יתכן שנלהק קבוצות נוספות של נערות מרחבי הארץ. ההשפעה על דור העתיד היא גם על ידי קיום הקרנות של הסרטים בבתי ספר ובמסגרות בלתי פורמליות לנוער ועידוד שיח מקרב אודות קבוצות ונושאים שונים בחברה הישראלית.
המיזם פועל לקידום גיוון ומשקף את המגוון העשיר של החברה הישראלית?
במסגרת שני המחזורים של המיזם שכבר התקיימו שולבו עד כה יוצרות ויוצרי קולנוע דוקומנטריים ב- 10 קבוצות בקהילה ברחבי הארץ. הקבוצות שהשתתפו במיזם והסרטים שנוצרו ואלה שעוד ייווצרו במסגרת המחזור הבא משקפים את המגוון העשיר של החברה הישראלית: יזמיות חברתיות מישובי אשכול היוצרות פרויקטים בדרום כדי למנוע מצעירים לעזוב את הנגב ולעבור למרכז; להטב"קים על הספקטרום האוטיסטי וחווית החיים שלהן.ם כחריגים.ות בחברה הממוקמים.ות על שני רצפים; נשים ערביות מיפו הלומדות עברית ועוסקות בקשיים שלהן להשתלב בשוק העבודה בחברה הישראלית בעקבות גילויי גזענות; נערות ונערים תושבי שכונת שפירא בת"א העוסקים בתהליך הג'נטריפיקציה שמתחולל בשכונה שבה הם נולדו; אימהות יוצאות אתיופיה המוחות נגד פרופיילינג משטרתי; עובדות בתעשיית המין המנסות לשנות את החקיקה המגבילה את חופש העיסוק שלהן; בנות ובני 60+ מנתיבות שפרשו משוק העבודה על יחס החברה כלפיהם; שילוב בעלי צרכים מיוחדים בחברה הבדואית ברהט; מורכבות החיים בעוטף עזה דרך עיניהם של צוותי החירום היישוביים שאמורים לסייע במצבי חירום לקהילה למרות החששות האישיים שלהם; ההדרה החברתית והחיים ללא תשתיות תוך כדי אלימות גואה בחברה הבדואית דרך עיניהם של צעירים וצעירות מהישוב אבו קווידר;
כל אלה הם סרטים שנוצרו במסגרת המיזם עד כה, במחזור הבא שאותו נשמח לקיים בשיתוף פעולה עם מיס פיקס נרצה להתמקד בחברה החרדית דרך נשים חרדיות אמיצות, שהודרו מהחברה החרדית בעקבות גירושין הנאבקות כדי לאפשר חיים ראויים לילדותיהן וילדיהן; בחיים בישראל כנערות בעידן הדיגיטלי הזה דרך עבודה עם נערות בסיכון מבת ים; ביזמות ועצמאות נשית פלסטינית דרך גידול דבורים בבית וקיום חקלאות עירונית בירושלים; במנהיגות הבאות של החברה הבדואית מהדרום ועוד. כפי שנכתב למעלה אנחנו בשלב ליהוק הקבוצות ויש מועמדות רבות שמייצגות את המגוון העשיר של החברה הישראלית.
סיפור אישי:
סיפורי ההצלחה של המחזורים הקודמים של המיזם הם רבים, אנסה להתמקד במס' סיפורים בקצרה.
אספר על נערות משכונת שפירא בת"א, שמגיעות לכל הקרנה של הסרט שלהן (היו רבות עד כה) ולאחר הסרט הן מדברות עם הקהל על התרבות הבוכרית שממנה הן מגיעות ועל האופן שבו השכונה שהייתה כ"כ יקרה לליבן השתנתה עד כדי כך שאנשים כבר לא אומרים שלום ברחוב והמבט עליהן גזעני וזר. חן, אחת מהן אף הצטלמה עם סבתה שמספרת איך השכונה הייתה פעם. חן וחברותיה מדברות ברהיטות ולאחר ההקרנות שהתקיימו בבית הקפה בשכונה ובמקומות נוספים בתל אביב הן דיברו אל ליבן וליבם של פעילים ופעילות חברתיים רבים שרוצים לטפח אותן אל עבר יצירת מנהיגות מקומית שתקדם יוזמות בשכונה.
אספר על רבקה שהיא אם לילדה ועובדת כחשפנית, שמספרת בסרט שנוצר במיזם על הרצון שלה לאפשר לילדה שלה ללכת לחוג כמו כל ילדה אחרת. רבקה, רומי, אפרת וחברותיהן הגיעו עד לכנסת במהלך הפעילות שלהן במיזם, בדיון שם הן הציגו את הסכנה האורבת להן ולגופן כשמגבילים את חופש העיסוק שלהן וסוגרים את מועדוני החשפנות. הן מספרות שבאומץ ובפנים חשופות שהן נאלצות לעבוד במסיבות פרטיות ולהסתכן וכל מה שהן רוצות הוא לפרנס את עצמן ואת ילדותיהן וילדיהן בכבוד.לאחרונה הן אירגנו כנס שבו הן הקרינו את הסרט וקיימו דיון עם מומחים אודות השינוי אותו הן מבקשות ליצור.
אספר על נערות בדואיות שנעמדו בקהל לאחר ההקרנה בפסטיבל הקולנוע ברהט של הסרט של הנערות והנערים משכונת שפירא מת"א. הן אמרו שהן מזדהות עם הנערות והנערים משפירא כי גם אליהן כבדואיות שמגיעות לבאר שבע מופנה מבט גזעני. דרך שכונת שפירא התפתח שיח מרתק על גזענות וג'נטריפיקציה גם בקרב החברה הבדואית. אותן נערות לא השתתפו במיזם אלא רק צפו בסרטים ואיתן בדיוק אני רוצה ליצור קבוצה במחזור הבא. יהיה מרתק לשמוע את קולן ולראות את סיפורן!
