האימפקט החברתי של המיזם
המיזם משפיע בשני מישורים עקריים –
א. נוער במצבי סיכון, בעיקר נערות המקבלות הזדמנות שיקומית ע"י תעסוקה, למידה וליווי צמוד בסביבה תומכת ובטוחה המאפשרת מגע חיובי ותורם עם כלל האוכלוסיה.
ב. קשישים ופנסיונרים צעירים יותר משתתפים במיזם בשלל פעילויות המיועדות לתרום להם בהפגת בדידות, תעסוקה שיקומית, פעילות משמעותית וחדוות חיים.
החזון ומדדי הצלחה
כאם ל-6 , ביניהם ילדה בסיכון קיצוני בעבר (כיום בת 24 ) , אני פועלת מתוך חזון של רצון עז להעניק לנערים ונערות במצבי סיכון הזדמנות לייצר לעצמם דרך ברורה, תומכת ומלאה בסיפוק אל חיים בוגרים טובים ובריאים.
הגדרת הצלחה – שכפול מרכזים בעוד מקומות בארץ (ובעולם)
היתכנות כלכלית
בהחלט!
המיזם בנוי על מודל עסקי של שילוב בין עסק חברתי המניב הכנסות, תמיכה של 60% ממשרד הרווחה והרשות המקומית ותרומות מהארץ ומחו"ל המופנות לפיתוח והרחבת המרכזים.
המיזם תוכנן וממומן על ידי "קוואנטום" (עמותה שהמתי בשנת 2018), ומופעל על ידי "הבית של סוזן", אשר פועל מזה 20 שנה בירושלים ובאילת.
המיזם החדש בבית שמש מתוכנן להגיע לאיזון בתוך שנתיים כשהתרומות לזמן הזה כבר מובטחות.
השפעה מגדרית
המיזם פועל להעצמת נשים בתחום התעסוקה והיזמות.
מטרתנו הינה ללוות את הנערות הצעירות בכל השלבים להעצמה, עצמאות כלכלית, החל מפתיחת חשבון בנק, ניהול עצמאי של המשכורת, תכנון תקציב וחתירה לאיזון ורווחה כלכלית.
המטרה הסופית שלנו הינה שהנערות יצאו אחרי ליווי ופיתוח של כשנה וחצי כשהן בעלות הכישורים והבטחון העצמי לשילוב מלא והצלחה בחברה!
השפעה על נשים בפריפריה חברתית או בפריפריה גאוגרפית
עיקר המוטבות הינן נשים, יותר מ 60%. חשוב לנו לפתוח את המיזם גם לבנים כיוון שהמפגש בסביבה מוחזקת ומוכלת, מאפשר שיקום והתקדמות טובה יותר לנערות שלנו. יש לנו כבר סיפורי הצלחה רבים של בנות שהקימו משפחות, יצאו ממעגלי סמים וקורבנות חוזרת והשתלבו בעולם העבודה.
האם המיזם משפיע על דור העתיד – ילדות ונערות?
עד כה, עברו כ 700 בני נוער בירושלים ובאילת (הבית של סוזן") וכעת מתחילים להגיע גם למיזם החדש בבית שמש. ההצלחה של המודל הוכיחה במחקרים שנעשו על ידי משרד הרווחה על המפעיל שבחרנו ("הבית של סוזן"). בסקרים, הוכח מעל לכל ספק כי מודל השיקום התעסוקתי לנוער בסיכון מאפשר לילדים מקום לגדול, להתפתח ולפרוש כנפיים, עם אחוזים גבוהים של גיוס לצבא והשתלבות חיובית בחברה.
המיזם פועל לקידום גיוון ומשקף את המגוון העשיר של החברה הישראלית?
המיזם פתוח לכל נערה ונער המופנים ע"י גורמי הרווחה בעיר, הוא מורכב מ 90% יהודים וכ 10% ערבים ולא יהודים.
60% בנות -40 % בנים
60 % דתיים לאומיים וחרדים – 40 % חילונים
סיפור אישי:
סיפורה הפשוט והמטלטל של מיכל-
כבר מגיל 10, מיכל חוותה טראומה משמעותית בעקבות פטירת אמה. מספר חודשים לאחר הפטירה, התברר שאביה האבל לא מסוגל לנהל את המשפחה והבית התפרק במהירות. בין גיל 10 עד 16 התגוררה מיכל ברחובות, ונכנסה למספר מסגרות רווחה המקומיים.
" הרגשתי שאם אני אמות, אף אחד לא יידע. יום אחד גיליתי את עבודת הקרמיקה ב"בית של סוזן". בהתחלה, התביישתי מאוד ביצירות שהכנתי. הרגשתי שאפילו שם אני לא שווה. זכור לי קערה שיצרתי, וכשהיא יצאה מהתנור, צעקתי למדריכה שתזרוק אותה לפח כי היא נראית בדיוק כמוני, מכוערת וחסרת משמעות. המדריכה חייכה ואמרה לי " את הקערה שלך, אנחנו נציג בגאווה בחנות . תראי איך שאנשים יגיעו לקנות!".
" לא הצלחתי להבין איך מישהוא יוציא מיטב כספו על דבר כזה. ואז זה קרה פתאום, אחר הצהריים אחד, כשהבחנתי בתיירת אמריקאית שגילתה את הקערה שלי, הביאה אותה לקופה וביקשה לארוז אותה ".
ניגשתי לאותה אישה בהתרגשות ובחשש ממש, אמרתי לה שאני האומנית שייצרה את המוצר.
" ברצינות?!", ענתה לי האישה, " מדהים! עכשיו אני תמיד אזכור את הפנים שלך כל פעם שאתמש בקערה בבית שלי באריזונה!""
"ברגע הזה", מספרת מיכל, " התחלתי להרגיש שאני ראויה. לאחר כשנה המשכתי לצבא, ולאחר השחרור נרשמתי למכללה לחינוך דוד ילין, שם סיימתי לאחרונה תואר שני בחינוך. אני שואפת להתחיל לעבוד עם ילדים עם צרכים מיוחדים."
