סיפור אישי:
היות שהמיזם שלנו עוסק בסיפורים וחוויות יש לנו לא מעט סיפורים רלוונטיים הקשורים להצלחה… נחלוק כמה מהם כאן. אחת המשתתפות החרדיות בקבוצה סיפרה שכשחזרה בתשובה היא וויתרה על עולם הבמה. באחד המפגשים שלנו היא שיתפה שאם היו אומרים לה לפניי כמה שנים שהיא תוכל לחזור ולהופיע, להיות חלק מהתיאטרון היא לא הייתה מאמינה ושהפרויקט נתן לה הזדמנות לגלות שוב את הכוחות שלה ולהשתמש בהם. משתתפת אחרת, חילונית, שהיא גם פעילה חברתית ושותפה פעילה במחאות קפלן סיפרה לאחרונה שמאז שהיא נמצאת בפרויקט העמדות שלה לגבי "חרדים" באופן כללי השתנו. אם בעבר היא ראתה חרדים בעיקר דרך אמצעי התקשורת פתאום היא פוגשת יוצרות חרדיות באופן קבוע. היא הפכה רגישה יותר לאמירות כוללניות כי היא כבר לא חושבת על חרדים כגוש אחד ואחיד אלא על נזכרת בחברות שלה מהקבוצה, בשיתופים שלהן, והיא באופן אקטיבי מביעה עמדה שונה מהסביבה שמקיפה אותה. סיפור אחרון מאחד המופעים האחרונים שהיו לנו קרה באולפנה. במהלך המופע עלתה אחת הנערות לשתף חוויה מחופשה משפחתית והייתה נפעמת כשהסיפור שלה עלה לבמה. היא אמרה שאפילו שהיא לא פירטה מה היו התחושות שלה כשהיא סיפרה, שיקפנו בדיוק אותן בדיוק ושאף פעם לא הייתה לה חוויה כזו. בסיום המופע, המחנכת שלה ניגשה אלינו וסיפרה שהיא לא מבינה איך הצלחנו להעלות את הנערה הזו לבמה משום שהיא מאד ביישנית ולרוב לא משתפת פעולה בסיטואציות כאלו. היא הודתה לנו שנתנו לה מקום שבדרך כלל אין לה באולפנה ושהיא כמחנכת גילתה בה צד חדש.