עמותת "שכן קרוב", פועלת מעל לעשור, להעמקת החיבורים בין קהילות שונות ברחבי הארץ, וליצירת דיאלוג שיוויוני בין קבוצות שונות בחברה הישראלית. אנו מאמינים כי המפגש עם האחר, מעצים את כוחותיו של היחיד ובמקביל בונה חוסן חברתי, המחזק את יכולתו של הפרט להתמודד עם אתגרי החיים ואת חוסנה של החברה הישראלית כולה. מזה כשלש שנים, מפעילה העמותה גרעין משפחות ישראלי, המתגורר במרכז הקליטה של הסוכנות היהודית, בכפר הקליטה איבים הסמוך לשדרות. חברי הגרעין מקיימים יחסי שכנות טבעיים עם משפחות העולים ומפעילים יחד עם צוות הכפר, פעילויות שונות לחיזוק הקשרים ואיכות קליטת העלייה במעגלים השונים. בכפר כ – 600 נפש, מתוכם 75 משפחות של עולים חדשים מאתיופיה. משך השהות בכפר למשפחה עולה הוא 3 שנים. העולים מגיעים לארץ מתוקף חוק איחוד משפחות, אחרי המתנה ממושכת של שנים רבות, במחנות מעבר בערים גונדר ואדיס אבבה, ועוברים בכפר הקליטה תהליך של גיור מלא. את הכפר מנהלת הסוכנות היהודית באופן מלא ודואגת לכל צרכי העולה, בעזרת צוות רחב ומסור. התוכנית מהווה דגם חדשני. בעקבות הצלחתה שכבר עתה נראית לעין, נעשית עבודה לקראת פתיחת גרעין משפחות נוסף בשנה הבאה, במרכז הקליטה "נורית" בבאר שבע. אחת התוכניות העיקריות המופעלות ע"י הגרעין הישראלי היא תוכנית "קשר של עברית" לחיזוק והעצמת הנשים העולות החדשות במרכז הקליטה. תוכנית "קשר של עברית" חלק גדול מאוכלוסיית העולים המתגוררים באיבים, הוא אוכלוסייה וותיקה. בנוסף לכל הקשיים איתם מתמודדת האוכלוסייה הבוגרת בישראל, מתמודדת אוכלוסייה זו, עם קשיי שפה ופערי תרבות, שהלכו והעמיקו בעקבות משבר הקורונה. בהייררכיית הכבוד שהיתה נהוגה באתיופיה לפני עלייתם ארצה, היו הנשים נחותות מהגברים. חלוקת התפקידים במשפחה היתה ברורה מאוד : הגבר היה בעל הסמכות, והוא ייצג את המשפחה מול חברי הקהילה ומנהיגיה. כאדם המכובד ביותר במשפחה הוא היה אחראי על מצבה הכלכלי, על חלוקת התפקידים, על החינוך, המסורת, הדת והרוחניות. לעומת זאת, האשה, שנישאה בגיל צעיר מאוד, עברה לגור עם משפחתו של בעלה ונחשבה לרכושו. היא עבדה בעבודות פיזיות קשות והיתה אחראית על הבישול ועל גידול הילדים. לאחר עלייתם ארצה בחלק גדול מהמקרים השתנה המצב. עקב קשיי השפה והקושי בהסתגלות של הגברים לתרבות החיים בארץ נשחק מעמדם של הגברים. במקביל וכתוצאה מכך השתנה מיקומן החברתי של הנשים. נשים נאלצות לצאת לעבוד לשם פרנסת המשפחה. הן צריכות ללמוד מהר את השפה ולהיות ל"שרות החוץ" מול מסגרות החינוך ושירותי הרווחה. קשר של עברית – התכנית מהווה מפגש בין הנשים המבוגרות העולות החדשות מאתיופיה המתגוררות בכפר הקליטה איבים לנשים משדרות ושער הנגב. המפגשים בנויים סביב תוכן שפתי המותאם ומונגש עבור העולות. הלימוד והעצמת הנשים נעשה באופן חוויתי ומהנה. עקרונות התוכנית : • לכל קבוצה מנחה מובילה ובנוסף מתנדבות מהגרעין הישראלי, משדרות ומיישובי שער הנגב. • עבודה בקבוצות קטנות – יחס אישי, בדגש על חיזוק הביטחון העצמי לשימוש בשפה העברית. • עבודה עם מתנדבות בגילאים שונים, המאפשרת לימוד פרטני ויצירת קשרים אישיים בין המשתתפות השונות. • פעילות במסגרת סדר היום של הכפר ובשותפות מלאה עם צוות הכפר וחברי הגרעין הישראלי. • פעילות חווייתית בערוצים שונים, המאפשרת למידה של השפה, תוך שימוש גם בשפת הגוף. מבנה התוכנית : התוכנית כוללת מפגש שבועי לאורך השנה, בשעות אחר הצהריים. המשתתפות העולות החדשות, נחשפות בתיווך המתנדבות, למילות יסוד שימושיות בשפה העברית. הלמידה וההיכרות עם המילים נעשית בצורה חווייתית ומדורגת, תוך שימוש בשיח, יצירה, ריקוד והפעלות שונות. ניתן דגש על פעילות וגיבוש קבוצתי, לצד עבודה בקבוצות קטנות. מטרות התוכנית: • הגברת תחושת המסוגלות וחיזוק החוסן בקרב העולות. • לימוד מילים ומושגים בעברית, חיזוק יכולות וכישורים חברתיים. • חיזוק תנועת ההתנדבות בכפר. • יצירת קשרים בין האוכלוסיות השונות. • חיזוק הקשר בין חברי הגרעין הישראלי לתושבים. • חשיפת בני הנוער לאוכלוסיית העולים, פיתוח תחושת המסוגלות. המשתתפות בתוכנית מספרות על הרגשת שייכות לקבוצה, הנאה וסיפוק ומציינות שהתוכנית תורמת רבות לחיזוק ביטחונן העצמי ויכולתן בתיפקוד השוטף, גם מול משפחתן פנימה וגם מול כל האנשים הגורמים החיצוניים עימם הן בקשר במהלך חיי היומיום שלהן. מצ"ב קישור לסרטון קצר (כ – 4 דקות בלבד) המציג באופן תמציתי וברור את פעילות הגרעין הישראלי במרכז הקליטה איבים, שתוכנית "קשר של עברית" הינה אחת העיקריות שבהן.