האימפקט החברתי של המיזם
אימפקט חברתי :
– השכלה טכנית הנדסית STEM לבנות במגזר החרדי שעד היום, כמעט וכלל לא, נחשפו לתחום הזה.
– אפשרויות תעסוקה במקצועות הנדסיים לנשות המגזר החרדי , מהפכה פר-אקסלנס! לא רק בתחום הקוד.
– שיפור מצב כלכלי בשל בחירה במקצועות בהם מרוויחים שכר גבוה.
– צמצום פערים חברתיים בין חילונים לחרדים/דתיים
– השתלבות במקומות עבודה שעוברים שינוי ומכילים ציבור בעל דרישות ייחודיות
– השתלבות נשים בתעשיות ביטחוניות
החזון ומדדי הצלחה
יצירת הזדמנות שווה לבנות המגזר החרדי/דתי להשכלה וידע בתחומים טכנולוגיים – אלקטרוניקה, חשמל, פיזיקה
הצלחה מבחינתי תהיה שכל נערה בכיתה ז' / ח' תוכל לבחור בעצמה מתוך ידיעה והכרה של התחום הטכנולוגי הזה , אם היא רוצה ללמוד את זה בתיכון ואח"כ במוסדות להנדסה.
היתכנות כלכלית
קיימת היתכנות כלכלית. המוצר ייוצר בארץ וישולב במערכת החינוך ובמסגרות חינוך החרדיות/דתיות הקיימות וגם באלה שיוקמו בעתיד.
בנוסף, מוצרים בדגמים שונים יפותחו ברמות קושי שונות.
עמותת בבאדע (הפועלת לחשיפת נוער בחברה החרדית למדעים וטכנולוגיה ולעודד מצוינות אישית וקבוצתית, ברוח התואמת את סולם הערכים היהודי ועל פי דרך התורה והמצוות) הביעה התעניינות במוצרים וכן ארגוני חרדים המעוניינים בחינוך ממ"ח.
פירוט על היבטים שיווקיים ותמחירים של המוצרים ימסרו לפי דרישה
השפעה מגדרית
כיום לומדות כ- 200,000 בנות בחינוך החרדי /דתי בחט"ב וחטיבה עליונה ברחבי הארץ . שהן מחצית מהבנות בישראל בגילאים אלו. פחות מ 5% מהן נחשפות לטכנולוגיה הנדסית באיזו שהיא צורה (לרוב תיאורטית) .
המשמעות היא שאנחנו כחברה מפסידים בכל שנה, מהנדסות, אסטרונאוטיות, חוקרות, ממציאות, מדעניות ועוד מגוון רב מכל מיני תחומי חיים רק בגלל שהן לא זוכות להיכרות עם העולמות ההנדסיים האלה.
נשים חרדיות ודתיות השתלבו בשוק העבודה במקצועות הקוד ואין כל מניעה שהן לא תצלחנה להשתלב גם בתחומי ההנדסה ובכך תשפרנה את מצבן הכלכלי, חברתי ואישי.
פרסים / מענקים והכרה ציבורית
המיזם התקבל לאקסלרטור לחדשנות בחינוך של בית ברל . בימים אלו ממש מוצג ביום חשיפה שיערך ב 6.6 ואף זכה למלגה של 10,000 ש"ח לטובת ייצור אב טיפוס.
בוצע פיילוט בקרב תלמידות אולפנה בכיתות ז', ח' ונרשמה הצלחה רבה ורצון לעוד.
האם המיזם משפיע על דור העתיד – ילדות ונערות?
ילדות חרדיות/דתיות אינן נחשפות לתחומי המדעים והטכנולוגיה STEM באותו אופן שאליו נחשפות נערות בגילן בבתי ספר חילוניים או בחברה החילונית – מערבית בכללה. מכל מיני סיבות וחסמים.
המיזם הזה מייצר מהפכה של ממש אצל הבנות מאחר והוא "מדבר" את השפה שלהן והוא מותאם לסביבה בה הן גדלות ולערכים שלהן ושל הוריהן.
ילדות חרדיות/דתיות תוכלנה לבחור ללמוד לבגרויות של המקצועות הטכניים ולהמשיך לימודי הנדסאים ולהשתלב ברפא"ל, אלביט וכדומה. זו תעסוקה עם אופק כלכלי יציב ומקומות עבודה ראויים וטובים מאד.
בוצע פיילוט באולפנה בקרב נערות בכיתה ז'-ח' . הנערות הרכיבו בעצמן מעגל חשמלי והתנסו ברכיבי אלקטרוניקה יישומית ותכליתית. נרשמה התלהבות ורצון ללמוד עוד "דברים כאלה" – כדבריהן.
המיזם פועל לקידום גיוון ומשקף את המגוון העשיר של החברה הישראלית?
בוודאי שהמיזם תורם לגיוון בחברה הישראלית. מקומות עבודה יוכלו לקלוט לשורותיהם נשים חרדיות מהנדסות. תעשיות ביטחוניות יוכלו להנות מכך כמובן.
הדרך לדירקטוריונים של חברות גדולות במשק תוכל להיפתח לנשים חרדיות מתחומים בהם נדרשת השכלה הנדסית וניסיון בתחום זה.
האפשרויות הן אין-סופיות ותרומתן של נשים בכלל ונשים חרדיות בפרט לכלל החברה הישראלית חייבת לבוא לידי ביטוי והבנה בחשיבותה.
אנחנו כחברה, יכולים ללמוד מהסרט "מאחורי המספרים" בו מסופר סיפורן של הנשים המבריקות (ממוצא אפרו-אמריקאי) שמודרו בNASA של שנות החמישים באלף הקודם.
סיפור אישי:
כרגע המיזם נמצא בתהליך ייצור של מוצר ראשון מתוך סדרת מוצרים אך בוודאות יחולל אימפקט בחייהן של נערות רבות. הנערות שהשתתפו בפיילוט באולפנה למדו את שמות הרכיבים את הפונקציונליות שלהן , נהנו לבנות לבד וביקשו כבר את המוצר הבא.
