האימפקט החברתי של המיזם
פחות מ-10% אחוז מהיהודים בישראל מסוגלים לנהל שיחה בערבית.
רק 59% מערביי ירושלים מדברים עברית, מתוכם 4% ברמה טובה.
בלי שפה משותפת, איך אפשר לדבר על חיים משותפים?
הקהילה שלנו שמה את השפה במרכז, במטרה להפוך אותה מגורם המייצר פחד וניכור, לכלי המאפשר תקשורת, הבנה והיכרות אמיתית בין אוכלוסיות העיר.
בעיר אולי המתוחה בארץ, אנחנו מצליחות ליצור יחד שפה משותפת, ולהפגיש בין מאות נשים ירושלמיות שסביר להניח שלא היו נפגשות אחרת.
מעבר למפגש, עבור נשות הקהילה ממזרח העיר השפה מהווה חסם משמעותי לעצמאות, למיצוי זכויות ולתעסוקה.
כ-75% מהנשים הערביות בירושלים מובטלות, לעומת כ-20% מהיהודיות.
הקהילה שלנו פועלת לצמצום הפערים הללו. אנו מסייעות למאות נשים בשנה במאמציהן להשתלבות בתעסוקה איכותית,
דרך הנגשת משרות מגוונות, סיוע בכתיבת קורות חיים, בהכנה לראיונות עבודה ותרגול עברית לתעסוקה,
ודואגות שהשפה לא תהווה חסם בפני אף אישה למימוש הפוטנציאל שלה.
החזון ומדדי הצלחה
לראות ירושלים שוויונית ומתקשרת יותר.
כזאת שבה יודעות לדבר, גם אם לא להסכים.
כזאת שהשפה בה לא מהווה גורם מפחיד ומפלג, אלא מאפשר ומחבר.
עיר שבה שוויון הזדמנויות אמיתי ואפשרות לכל אישה להגשים את עצמה, להכיר ולמצות את זכויותיה ולהתנהל בעצמאות ברחבי העיר.
יעדים מספריים
בשנה הקרובה נרצה להרחיב את הקהילה, להגיע ל-3000 חברות ולאפשר לנשים נוספות לקחת חלק.
נרצה לקיים לפחות 4 אירועי שיא גדולים במרחב הציבורי שיאפשרו להפיץ את רוח הסובלנות של הקהילה.
להרחיב את פרויקט התעסוקה שלנו המושתת על סולידריות נשית:
לגייס מתנדבות נוספות מתוך הקהילה; להרחיב את קהילת הנטוורקינג המזרח ירושלמית שהקמנו מ-900 נשים ל-1200 נשים, ודרכה לסייע לנשים נוספות להשתלב בתעסוקה איכותית ולמצות את הפוטנציאל שלהן.
בנוסף, נרצה לפתח עוד את מחלקת הקורסים שפתחנו, ובה קורסי עברית וערבית מוכווני מיומנויות שיחה ותקשורת, המושתתים על הניסיון וההכרות שלנו עם השטח.
בעיקר נפעל לפתוח מחזורים נוספים של קורסי העברית הייחודיים שהשקנו השנה שמוכוונים מיומנויות שיחה בעברית להשתלבות בתעסוקה ובאקדמיה. קורסים שלהם ביקוש עצום והשפעה אדירה.
היתכנות כלכלית
זו משימתנו המרכזית השנה. הקהילה שלנו פועלת מזה 5 שנים בזכות קרוב ל-40 מתנדבות מופלאות, ותמיכה של גופים רבים בחברה האזרחית הירושלמית.
אנחנו פועלות כעת ליצור תשתית יציבה ובת קיימא שתאפשר לנו להמשיך להתקיים ולצמוח, דרך פילנתרופיה, תמיכה עירונית ומקורות הכנסה עצמיים.
התמיכה שלכן תהיה מ א ו ד משמעותית עבורנו כדי להצליח במשימה הזו ולהבטיח את המשכיות הקהילה.
השפעה מגדרית
המיזם קם ומנוהל על ידי נשים ולמען נשים. הקהילה מפגישה בין נשים מרקעים שונים, מאפשרת למידה הדדית, נטוורקינג ושיח גם על סוגיות שאין לנו במה עבורן ביומיום.
מעבר לכך, הקהילה מהווה קרקע פוריה ליוזמות נוספות, אנחנו מייצרות יחד פתרונות Bottom-up עבור הצרכים שעולים מהשטח, ורואות את הכוח שלנו יחד להשפיע על המציאות סביבנו, בלי לחכות לפתרונות מלמעלה.
השפעה על נשים בפריפריה חברתית או בפריפריה גאוגרפית
כן, בפריפריה החברתית.
ירושלים מדורגת 2 בדירוג הסוציואקונומי הארצי, והשכונות הערביות של ירושלים מדורגות בדירוג הנמוך ביותר – 1.
פרסים / מענקים והכרה ציבורית
פרס יפה לונדון-יערי ליזמיות חברתיות (2018), פרס נבחרי העיר ירושלים (2020), ופרס תקווה ישראלית (2021).
האם המיזם משפיע על דור העתיד – ילדות ונערות?
המפגשים והפעילויות שלנו פתוחות עבור נשים בכל גיל, ובשנה"ל הקרובה אנו צפויות להתחיל תכנית ייעודית למערכת החינוך.
מגיעות למפגשים גם נערות וילדות צעירות המגיעות עם בנות משפחתן לרכוש את כלי השפה כבר מגיל צעיר ולגדול על מציאות אחרת, של הכרות והבנה מעמיקה יותר של המציאות שסביבן.
עבור נערות במזרח ירושלים, השפה אינה רק כלי לתקשורת, אלא מפתח לעצמאות, אפשרות להתנהל במרחבי העיר השונים בעצמן עם תחושת בטחון, הזדמנויות לתעסוקה ולהשכלה גבוהה.
75% מהנשים במזרח ירושלים מובטלות. לרוב, לא מבחירה. פרויקט התעסוקה שלנו מושתת על סולידריות נשית ופועל לשנות את הסטטיסטיקות הללו. לאפשר לנשים למצות את הפוטנציאל שלהן ולהשתלב בתעסוקה איכותית ומותאמת עבורן, ולייצר מודל לחיקוי עבור בנותיהן. לימוד השפה והנטוורקינג שנוצר בין נשים מרקעים סוציואקונומיים שונים מאפשר למשתתפות להיחשף לאפשרויות ולהזדמנויות שונות ולעצב מחדש את מסלולן.
המיזם פועל לקידום גיוון ומשקף את המגוון העשיר של החברה הישראלית?
הקהילה שלנו מנוהלת בשוויוניות על ידי צוות של נשים יהודיות וערביות שמובילות יחד את הפעילות.
המשתתפות מגיעות מכל קבוצות החברה הישראלית, מכל הקשת הדתית והפוליטית וממגוון רקעים וגילאים.
אנחנו מאמינות שעל מנת ליצור שינוי אמיתי ההטרוגניות הזו מהותית. במפגשים אנחנו לא מתרגלות שפה בלבד, אלא גם סובלנות ויכולת הקשבה והכלה שהחברה שלנו כל כך זקוקה להם.
מעבר לכך, פרויקט התעסוקה שלנו פועל לקדם גיוון תעסוקתי, לייצר הזדמנות שווה ולסייע לנשים ערביות בירושלים להשתלב בשוק העבודה ובאקדמיה, וכן לעודד גיוון תעסוקתי גם בקרב המעסיקים במגזר הציבורי והעסקי.
סיפור אישי:
בגיל 33, עם הגירושין, החלטתי לעשות שינוי בחיים שלי.
החלטתי לשפר את העברית.
הבנתי שאם אני רוצה להיות עצמאית, להתקדם בחיים, לעבוד בעבודה הוגנת בשכר ראוי, להיות מסוגלת למצות את הזכויות שלי, להסתובב בעיר שבה נולדתי בבטחון ובלי פחד וללכת לבית החולים לבד בלי לחכות לאח שלי שיקח חופש מהעבודה כדי להיות איתי –
הגיע הזמן בגיל 33 ללמוד את השפה.
בפעם הראשונה מזה 33 שנים עשיתי צעד לבד לעבר מערב ירושלים והגעתי לשער יפו למפגשי חילופי השפות.
אנחנו חיים באותה עיר, אבל עד אז האינטראקציות שלי עם יהודים היו בעיקר במחסומים ובסיטואציות לא נעימות.
אז המפגש לא היה מובן מאליו עבורי, והעלה הרבה חשש וחוסר נוחות.
אבל ממפגש למפגש התחלתי להתרגל לשפה, ולראות בנות אדם מאחוריה, עם הרבה דברים משותפים.
גיליתי עוד גוונים במציאות שנראתה לי עד אז שחור ולבן. והכרתי חברות שבאמת שינו לי את החיים.
את העברית שלי היום אני כבר לא צריכה לתרגל. מרמת אפס אני מדברת היום שוטף.
אבל נשארתי בקהילה הזאת, שהעניקה לי כלי לעצמאות, שקידמה אותי ממזכירה למורה לעברית.
ושהיום אני מנהלת משותפת בה, במטרה לאפשר לנשים נוספות לזכות בחוויה שהקהילה הזו נתנה עבורי. (סוזן סייאד, מנהלת משותפת של הקהילה)
