האימפקט החברתי של המיזם
קהילות נשים רבות בישראל מוצאות עצמן מודרות מהשיח הציבורי וממוקדי ההשפעה. הן זקוקות לדרכי ביטוי מגוונות בכדי להשמיע את קולן. אנו מאמינים כי צילום הינה שפה אוניברסלית, החוצה תרבויות והיא מובנת לכל. זוהי שפה המאפשרת יצירת גשר בין מרכז לפריפריה ובין הקהילות המוחלשות בחברה לבין כלל הציבור. באמצעות הצילום אנו מסייעים לאותן קהילות להציג את עצמן ואת ההתמודדויות שלהן, להביע את כאבן ומחאתן ועל ידי כך להפנות זרקור לעולמן. אנו מאמינים כי בדרך זו נוכל לקדם שינוי חברתי חיובי ביחס החברה אל קבוצות שונות הנמצאות בשוליה.
באמצעות שיטת PHOTO IS:VOICE אנו מאפשרים לנשים, לצעירות ולנערות, לרכוש כלים מעשיים בשפת הצילום המסייעים להם להביע את קולם האישי והקהילתי, יכולת לבנות, לתרום ולהשתתף בתהליכים של חשיבה ביקורתית, ומרחב להעצמה אישית וקבוצתית. המיזם פונה לקבוצות של נערות במצבי סיכון בקרב החברה הערבית. אנו רואים חשיבות במיקוד אוכלוסייה זו, הן בשל השלב הגילאי בו הן נמצאות – גיל בו מתרחש גיבוש זהותן והתפתחות האישיות, הן בשל היותן חלק מחברה שמרנית ומסורתית והן בשל המצב העגום של האלימות הגואה בחברה הערבית. יצירת תהליך עם קבוצת השוות להן – נערות החוות מצבים דומים – מחזק את תחושת הביטחון והשייכות בקרבן.
לארגון ניסיון רב שנים בפעילות בקרב קהילות שונות ומגוונות, ביניהן פעילות עם למעלה מ- 3,000 נשים, צעירות ונערות בסיכון, ניסיון ממנו למדנו כי לאורך תקופת הפעילות יצרו הנערות קשרים אמיצים זו עם רעותה, מה שסייע להן להפוך ליחידה מגובשת ומועצמת, בעלת אמירה משמעותית באמצעות הצילום. על ידי העבודה הפרטנית והקבוצתית עם מנחות ומנחי פוטו ישראל, לומדות הנערות מהי כוחה של קבוצה וכיצד להציג את דעתן בביטחון, ללא מורא ופחד. העבודה המשותפת לקראת התערוכה הקבוצתית, המהווה את שיאו של המיזם, משמשת עבורן פלטפורמה להבעה אישית עם משמעות חברתית, לעיני עשרות אלפי מבקרים.
באופן זה, השמעת קולן של המשתתפות והתהליך האישי-קבוצתי אותו הן עוברות, אשר מסתיים בחשיפה חברתית-ציבורית בפסטיבל הצילום, מחולל עבורן שינוי משמעותי.
החזון ומדדי הצלחה
פוטו ישראל הוקמה בשנת 2012 למימוש החזון שעיקרו יצירת חברה טובה יותר ושוויונית דרך שפת הצילום.
עד היום, פוטו-ישראל הכשירה כ- 650 מנחים/ות הפועלים עם אלפי אנשים במאות קהילות שונות (אנשים עם מוגבלויות, נשים חד הוריות, נערים ונערות בסיכון, נשים וצעירות בדואיות, קשישים, מכורים נקיים ועוד רבים אחרים). במהלך הפעילות החברתית, חווינו את הקשרים שנרקמו בין חברי הקבוצות, ונחשפנו לכוח הרב שמספקת הקבוצה ליחיד/ה, כוח אשר בעזרתו היחיד מתמודד עם אתגרים בעלי מאפיינים שונים ובוחר ליצור עבור עצמו מרחב של העצמה ועוצמה. באמצעות הפעילות, המשתתפים מקרב אוכלוסיות חלשות בחברה ובשוליה מועצמים מעצם השימוש בשפת הצילום לשם יצירת מסר ישיר של היחיד והקהילה.
חזון הפעילות שלנו לייצר חברה טובה יותר ושוויונית באמצעות שפת הצילום, אותה אנחנו מקיימים ב-7 השנים האחרונות.
הצלחה עבורנו תהיה רתימת נערות במצבי סיכון ומצוקה להשתתפות בתהליך אישי וקבוצתי – תהליך בו הן תיקחנה חלק בשיח הקבוצתי, ותאפשרנה לעצמן לבטא את רחשי ליבן ודעתן בקבוצה, וכן החזרת כוחן כמקבלי החלטות וכאזרחיות פעילות.
זאת לצד תהליך היערכות לקראת התצוגה בתערוכה אל מול הקהל הרחב אשר יפגוש אותן בפלטפורמה הציבורית, אשר דרכה אנו נאפשר להן להביע את היותן. המודעות הציבורית הרחבה וההכרה בקהילת נשים זו, הן הפתח לשינוי חברתי משמעותי במגוון היבטים – אישיים/ חברתיים/ציבוריים אשר יטיבו עמן.
בפסטיבל בנובמבר 2021 הציגה הנערה נרדין מנאסרה את התמונה העוסקת באלימות במשפחה והכותרת שלה – فكروني لعبة وبدهن يحركوني كيف بدهن! بس غلطوا، انا حرّة. " חשבו שאני בובה, שהם משחקים בי כרצונם, אך הם טעו. אני חופשייה". מול מאות המבקרים היא נעמדה ואמרה באומץ "אנחנו לא נשתוק יותר".
יעדים מספריים
מיזם זה, יתקיים בשיתוף עמותת "יעדים לצפון" התומך בנערות במצבי סיכון ומצוקה מקרב החברה הערבית.
15 מנחות אשר יעברו הכשרה ייעודית וישמשו כסוכני שינוי בקהילה.
יפתחו 10 קבוצות של 10-15 משתתפות.
שלושה מדדים עיקריים יהוו עבורנו הצלחה :
1.90% מהמשתתפות תפגנה נוכחות מלאה והשתתפות פעילה במהלך שלושת חודשי הפעילות.
2.80% מהמשתתפות תעדנה כי רכשו כלים, המסייעים להן להביע את קולן האישי והקהילתי.
3.75% מהמשתתפות בקבוצות תצגנה את עבודותיהן בפסטיבל הצילום הבינלאומי.
מדדים אלו יבדקו באמצעות משובים אותם ימלאו הנערות והמנחים לפני, במהלך ולאחר תקופת הפעילות.
היתכנות כלכלית
המיזם מושתת על מאות מנחים מתנדבים שעברו הכשרה מיוחדת עפ"י המתודה PHOTO IS:VOICE.
העיקרון המנחה הוא נגישות לכולם, ללא תלות בגיל, רקע מקצועי או אישי.
הצילום, שנעשה לרוב באמצעות טלפונים סלולריים הופך את הפעילות לזמינה, שאינה דורשת אמצעים טכניים רבים.
המיזם כולל הכשרת נשים מתוך הקהילה במטרה לשמר את הידע בתוך הקהילה ולאפשר פעילות המשכית.
השפעה מגדרית
התוכנית נתפסת ככלי משמעותי למתן 'קול' ושינוי תודעה בקרב נערות. הנחת היסוד העומדת בבסיסה היא כי נתינת מצלמה בידיהן של הנערות מאפשרת להן לעקוף בעיות ייצוג הנובעות ממגבלות ומפערי מעמד, שפה ואוריינות ובכך מאפשרת להם להשמיע את 'קולן' ולהשפיע על תהליכי קבלת החלטות הנוגעות לחייהן. באמצעות המתודולוגיה, הנערות יכולות לזהות, לייצג, ולשפר את קהילתם. טכניקה זו גם מציעה למשתתפות דרכים חדשות ורפלקטיביות לחקור את סביבתם ולייצגה במטרה לפעול לשינוי כחלק מפרקטיקה של העצמה אישית וחברתית.
המשכו של התהליך משתקף דרך פעילותן לקראת הצגת העבודות והאמירה האישית והקבוצתית שלהן בפסטיבל הצילום הבינלאומי. באמצעות התערוכה, הפתוחה לקהל הרחב ואליה מגיעים עשרות אלפי מבקרים בשנה, דרך הרשתות החברתיות (לארגון פוטו-ישראל עשרות אלפי עוקבים באינסטגרם ובפייסבוק) ולצד המדיה הכתובה המסורתית (מקומונים, עיתונות ארצית), אנו מעלים לתודעה הציבורית סוגיות חברתיות ויוצרים שיח המאפשר לקבוצות מגוונות, וביניהן לקבוצות הנשים להשמיע את קולן, לא רק בפני עצמן, אלא גם בציבוריות הערבית והישראלית, ועל ידי כך נחולל שינוי בתפיסה האישית והציבורית לקידום מעמדן. אנו מאמינים כי התמיכה במיזם מעניקה לנשים, לצעירות ולנערות אלו את היכולת והתמיכה להביע את עצמן, לחזק ולהעלות את ערכן בעיני עצמן ובעיני החברה הערבית והישראלית כולה.
השפעה על נשים בפריפריה חברתית או בפריפריה גאוגרפית
המיזם אותו נבקש להפעיל בשיתוף ארגון "יעדים לצפון" יוצר השקה בין פריפריה חברתית וגיאוגרפית. המיזם יתמקד בחברה הערבית בצפון הארץ והבעיות והקשיים עמם ינסה להתמודד קשורים לפן חברתי, אשר חוצה גם גבולות גיאוגרפיים. אנו מאמינים שבאמצעות המיזם נוכל להעלות את הבעיות החברתיות בקהילת הנשים לשיח ציבורי שיהדהד למרחבים נוספים, ומעבר לפריפריה הגיאוגרפית שבה תתקיים הפעילות.
פרסים / מענקים והכרה ציבורית
המיזם זכה בחשיפה רבה בתקשורת, לדוגמא:
https://www.ynet.co.il/entertainment/article/rk5PIwSpH
https://www.ynet.co.il/activism/article/skw0lkbw5
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5524221,00.html
https://www.maariv.co.il/culture/theater-art/Article-733517
האם המיזם משפיע על דור העתיד – ילדות ונערות?
המיזם מתמקד בפעילות עם נערות בסיכון בחברה הערבית בצפון הארץ ומיועד, בין היתר, לאפשר להן כלים להבעה עצמית, השמעת קולן בעצמן ומאפשר העצמה אישית וקבוצתית. כלים נרכשים אלה "הולכים" עם הנערות וישמשו אותן בעתיד במסגרת התמודדויות ואתגרים מסוגים שונים בהם יתקלו במהלך חייהן.
סיפור אישי:
תמרדי תמיד רצתה לנגן בגיטרה, מגיל צעיר.
הוריה מעולם לא הירשו לה וטענו כי הדבר אינו הולם בחורה צעירה והיא צריכה להתמקד במה שמתאים יותר כמו מלאכות הבית. תמרדי הגיעה לבית החם בכפר כנא ושם הועצמה על ידי הצוות, השיגה גיטרה והחלה לימודי נגינה ואף הופיעה מול הבנות בבית החם בשירה ונגינה. במסגרת פעילות ה-PHOTO IS:VOICE בבית החם קיבלה אומץ והחלה גם לצלם ולספר את סיפורה בפרהסיה. בסופו של תהליך אף הופיעה עם התמונה במסגרת פסטיבל הצילום הבינלאומי וזכתה בחשיפה בפני עשרות אלפי מבקרים.
