האימפקט החברתי של המיזם
משתתפות המיזם הינן ילדות ונערות , חניכות בתי הנוער של ארגון הנוער הבלתי פורמלי "קדימה" המונה 22 בתי נוער בפריפריה החברתית-גאוגרפית של מדינת ישראל. מדובר בנערות וילדות בסיכון, ממשפחות ומשכונות מצוקה, אשר בתי הנוער מהווים עבורן מרחב בטוח, בית שני, המעניק להן מעבר לסיוע בשיעורים, קידום לימודי, ארוחות חמות, חינוך ערכי ופעילויות העשרה גם דגש על נושא השיוויון, המגדר וההעצמה הנשית. מתקיים עיסוק רחב ומעמיק ב נושאי מגדר, שיוויון, מיניות בריאה, דימוי גוף וכן הלאה, המאפשר לצעירות אלה להיחשף לתכנים בריאים ומעצימים אשר מניעים אותן להיות פעילות בחברה, ליצור שינוי לטובה ביחס לצעירות באוכולוסיה אליה הן שייכות ובאוכלוסיה הכללית במדינת ישראל.
החזון ומדדי הצלחה
העצמת נערות בשלב בניית הזהות העצמית שלהן, חיזוק הדימוי העצמי, שיפור התפיסה שלהן כלפי עצמן וכלפי החברה, בנוסף, לסייע להן לפתח תחושת מסוגלות עצמית גבוהה, שתעניק להן את האפשרות להגשים את עצמן ולשבור תקרות זכוכית.
לעודד בקרב המשתתפות תחושה של מעורבות חברתית אשר תביא לפרו אקטיביות ולקידום שינויים שהן היו רוצות לראות בחברה.
יעדים מספריים
כיום משתתפות בתכנית כ-150 נערות צעירות בכל שנה (בכיתות ח'-י"א). היעד המספרי הוא להגשים מיזם זה על כלל חניכות הארגון – כ-650 נערות.
השפעה מגדרית
העצמה של נערות צעירות באמצעות חינוך לאמונה עצמית, לדימוי עצמי גבוה, לבריאות נפשית ופיזית, לשיוויון, לשילוב בחברה כאזרחיות פרו אקטיביות המחוללות שינוי בתחום השיוויון המגדרי והחברתי.
כל זאת באמצעות סדנאות למיניות בריאה, הרצאות להעצמה אישית, סדנאות צילום ופרויקט צילום אישי, האקתון בנושא שיוויון בחברה, סמינרים העוסקים בנושאים הנ"ל.
השפעה על נשים בפריפריה חברתית או בפריפריה גאוגרפית
המיזם מתקיים ברשת בתי הנוער "קדימה" המונה 22 בתי נוער בפריפריה החברתית גאוגרפית של מדינת ישראל מצפון ועד דרום: קרית שמונה, צפת, חדרה, כפר סבא, פתח תקווה, בני ברק, יפו, תל אביב, בת ים, רחובות, יבנה, רמלה, לוד, ערד, קרית גת, אופקים ועוד ועוד.
רבות מהחניכות בבתי הנוער הן עולות חדשות או בנות למשפחות עולות חדשות מאתיופיה, בריה"מ ומדינות אפריקה וההשתתפות במיזם מאפשרת להן להכיר את החברה הישראלית על כל מרכיביה, את התרבות, את המנטליות, את הנורמות החברתיות שלעתים שונות מאלו שהן מכירות ובכך לסגל רכיבי זהות חזקים אשר מצד אחד אינם מבטלים את התרבות שלהן ומצד שני מאפשרים להן להשתלב בתרבות הישראלית.
האם המיזם משפיע על דור העתיד – ילדות ונערות?
הנערות הצעירות המשתתפות במיזם הן נערות בסיכון, אשר מקום מגוריהן והמצב המשפחתי שלהן לא מאפשר להן מלבד הישרדות יומיומית עיסוק בהעצמה אישית ובהתפתחות אישית. עצם השתתפותן במיזם זה מאפשר להן לפרוץ את גבולות השכונה והמשפחה ולעסוק בנושאים אשר יסייעו בהתפתחותן האישית ובהתקדמותן החברתית ובשילובן בחברה הישראלית תוך צמצום פערים חברתיים.
המיזם פועל לקידום גיוון ומשקף את המגוון העשיר של החברה הישראלית?
כפי שנכתב לעיל, חלק גדול מהמשתתפות במיזם הן חלק מהעדה האתיופית. משתתפות נוספות הן ישראליות (צבריות), עולות מברית המועצות לשעבר, חלקן משתייכות לקהילת מבקשי המקלט ומהגרי העבודה.
הסמינרים המתקיימים במסגרת המיזם מהווים מקום מפגש של המגוון העשיר של החברה הישראלית וחושף את המשתתפות האחת לתרבותה של השנייה.
סיפור אישי:
אחד מסיפורי ההצלחה הרבים של המיזם הוא סיפור על קבוצת חניכות באחד מבתי הנוער, אשר משתייכות לאוכלוסיה המחלישה נשים ואינה מאפשרת להן להתקדם ולהתפתח בחייהן האישיים, ומסלול חייהן כתוב מראש. כשהחל הפרויקט, אותן חניכות הצהירו כי אין בכוונתן להתגייס לשירות צבאי ו/או שירות לאומי, וזאת כחלק מתפיסת העולם של הסביבה בה הן גדלו. ככל שהתקדם הפרויקט במסגרת המיזם, הן התעמקו עוד ועוד וחקרו את נושא השיוויון המגדרי על כל גווניו, הבינו את ההשלכות של חוסר השיוויון המגדרי על חייהן הפרטי, יצרו פרויקט שבמסגרתו הן כתבו שיר העוסק בחוסר השיוויון אותו חוות נשים – חוסר שיוויון כלכלי, מקצועי, והפקרתן להתנהגויות מיניות בלתי הולמות בסביבתן הקרובה ביותר. היום, לאחר סיום הפרויקט וההשתתפות במיזם, הבנות שהשתתפו בו הביעו רצון להעניק לבנות נוספות את הערך המוסף אותו הן קיבלו במסגרת המיזם ונרשמו לשנת שירות ולהיות מדריכות ב"קדימה". (בהמשך מצורף הסרטון עם השיר אותו הן כתבו)
